עריכת הדף "ישראל נג'ארה"

רבי '''ישראל נג'ארה''' מכונה '''נעים זמירות ישראל''' ([[דמשק]], [[ה'שט"ו]] – [[עזה]], [[ה'שפ"ח]]-[[ה'שפ"ט]]) [[רב]] שמקור משפחתו מגירוש [[יהדות ספרד|ספרד]], ראב"ד ורב ראשי הקהילה היהודית ב[[עזה]], [[מקובל]], בעל מנגן, בן דורם של [[האר"י הקדוש]] והרב [[יוסף קארו]] שהתגורר עימהם, [[פרשן|פרשן]] מקרא [[שיר|ומשורר]] המכונה '''נעים זמירות ישראל''', מגדולי המשוררים [[פיוט|והפייטנים]] ה[[עברית|עבריים]] בכל הזמנים עד לימינו.

==ביוגרפיה==
נולד ב[[דמשק]]. מוצאו מהעיר [[נג'ארה]] ב[[ספרד]] ועל שמה נקרא [[משפחה|משפחתו]]. למד אצל אביו רבי [[משה נג'ארה (לקח טוב)]], מילידי [[צפת]] תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, ואצל סבו רבי [[ישראל די קוריאל]], מחכמי צפת ואחד מארבעת המוסמכים הראשונים על ידי רבי [[יעקב בירב]] המכונה המהר"י בירב. 

==פיוטיו הרבים של הרב ישראל נג'ארה==
הרב ישראל נג'ארה התפרסם בעיקר כמשורר ופייטן, וליצירתו השפעה ניכרת בקהילות יהודיות בכל תפוצות ישראל ובכל החוגים והעדות.

===חלק מפיוטיו===
בין פיוטיו המפורסמים: [[אַנַּה אֵלֵךְ]], "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "[[יה ריבון|יָה רִבּוֹן עָלַם]]", "[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "[[יעלה יעלה|יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]", "[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]", "[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]", "[[ניגון ידידי רועי מקימי|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל",  ורבים נוספים.

בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה (יהדות)|קדושה]], [[קבלה]] וחולין.

==שירת רבי ישראל נאג'ארה אצל [[רבותינו נשיאנו]]==
בקהילות חסידות חב"ד נהוג לשיר את פיוטיו בינהם פיוטו של הרב [[ישראל נג'ארה]] [[ניגון ידידי רועי מקימי]] שהרבי [[הרש"ב]] חיבר לה מנגינה והיה שר אותה ברגש רב ובדמעות עד כלות הנפש, הניגון ידיד רועי הוא שיר לבקשת הגאולה של כנסת ישראל הנמשלת לצאן המשתוקקת ליד מכוונת של הרועה שיכווין אותה. 
ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. 

אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] על הניגון:

על מי נטשת-על מי סמכת. שה"מעט" יורגש ב"צאן", והכוונה על '''"כי אתם המעט מכל העמים"'''.

כשניגן [[אדמו"ר הרש"ב]] ניגון זה, כשהגיע למילים "הגידה נא לי עתה על מי נטשת מעט הצאן" השעין ידו על מצחו בתנועת העמקה.

ניגון זה הוא ניגון ש"י ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]].

וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]].
===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו===
הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח כ[[כתובה]] בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.

==חיים אישיים==
המשורר רבי ישראל נג'ארה בבחרותו עבר לדמשק והיה [[שליח ציבור]] בקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] שם. לאחר תקופה שעבר בין ערים שונות במקומות שונים, בין היתר ב[[סוריה]], שב לדמשק לתקופה קצרה. לאחר מכן חזר לצפת, שם התחתן עם אשה בזיווג ראשון ונולדה לו בת.

בעקבות [[מגפה]] בה שיכל את בתו ואשתו, חזר רבי ישראל נג'ארה לדמשק והתחתן בשנית. מנישואים אלה נולדו לו 3 ילדים. לאחר תקופה בדמשק עבר לעזה, שם שימש כ[[פוסק]]. בנו, הרב [[משה נג'ארה בן ישראל]], שימש כרבה הראשי של עזה אחריו. בהיותו בעזה היה מורה של המשורר [[אבטליון (משורר)|אבטליון]]. הרב נג'ארה נפטר בשנת [[ה'חפ"ש]] או [[ה'שפ"ט]] בעזה, ונקבר ב[[בית קברות|בית העלמין]] היהודי בעיר. על פי עדויות נוספות, קברו מצוי כיום בשטח מחנה הפליטים [[אל-בורייג']] שבמרכז [[רצועת עזה]] ובמבצע [[חרבות ברזל]] שהחל בשנת [[תשפ"ד]] השתטחו חיילים לתפילה על קברו.
==חלק מספריו שיצאו לאור עולם==
* '''זמירות ישראל''' – פיוטים
* '''מערכות ישראל''' – פירוש ל[[תורה]]
* '''מקוה ישראל''' – [[דרשה|דרשות]]
* '''פצעי אוהב''' – פירוש על [[ספר איוב]]
*'''מחזיק ברכה''' – בעניין ברכות וברכת המזון
*'''שוחטי הילדים''' – דיני [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]] ב[[חריזה|חרוזים]]{{הערה|שמו של הספר נובע מכך שהוא כתוב בצורה פשוטה שגם ילדים יכולים להבין שווה לכל נפש.}}

==הנצחתו ב[[מדינת ישראל]]==
ישנם כמה רחובות בערי ישראל שהנציחו את שמו ובמספר ערים ב[[ישראל]] ישנם רחובות הנושאים את שמו, וביניהן [[ירושלים]] בשכונת [[גבעת שאול]], [[תל אביב]], [[חולון]], [[רעננה]], ו[[רחובות]].

==קישורים חיצוניים==
* [[טובה בארי]] (עורכת), '''ישראל נג'ארה – שירים''', הוצאת [[אוניברסיטת תל אביב]], [[תשע"ה]]
* אוצר השירה והמליצה, מאת י.ח. טביוב, הוצאת דביר, תרפ"ט 1929, תל אביב א"י, עמוד 204
==לקריאה נוספת==
* הרב אברהם ישעיהו דיין, '''[[האוצר (כתב עת)|האוצר]]''' כא (חשון ה'תשע"ט), עמ' קמא–קנו
==הערות שוליים==