עריכת הדף "הרחבות ושיפוץ 770"

[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|חזית 770 בחודש אלול תשפ"ב, לאחר שיפוץ הכניסה ל770 והוספת חימום תת-קרקעי, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]
בית הכנסת ובית המדרש המרכזי של [[770 - מרכז חב"ד העולמי]]. שוכן בקומה התחתונה (המרתף).

היה מקום ששימש לחניית אמבולנסים (שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב"ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] נקרא בשם '''הזאל הגדול''' (בשונה מ"הזאל הקטן" שבקומת הכניסה).

==השאלאש==
[[קובץ:שלאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]
משמאל למתחם בניין 770, הייתה בעבר חניה (לאמבולנסים שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] הפרטי שהיה במקום). לאחר קניית 770 ע"י [[אגודת חסידי חב"ד]] שימשה החצר לכינוסי ילדים ול[[פאראד]].

החצר נקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי).

בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות בימי החורף ב[[י"ט כסלו חג הגאולה|י"ט כסלו]], [[י' שבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

==הרחבה ראשונה==
ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערה|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"א]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה ב[[שמחת תורה]] בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.

==הרחבה שניה==
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה השניה]]
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]]. יש אומרים שהטעם לכתיבת הבנין על שם ר' אהרן, מחמת שהבעל הבית הקודם של הבנין ביקש מילדיו שלא ימכרו הבנין לליובאוויטש, על כן קנה אותו ר' אהרן שלא היה חסיד ליובאוויטש{{הערה|כן סיפר ר' [[דוד קרץ]], שהיה ב770 בשנים אלו.}}.

לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש. 

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומ[[ברזל]] ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ"ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

החסידים והתמימים שהיו במקום התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שאי אפשר לעצור באמצע השיפוץ, (מכיוון שלמחרת זה ערב חג וב[[חול המועד]] לא עובדים), יצא שעד אחרי [[שמחת תורה]] לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השאלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת [[תפילת מנחה]] של ערב [[חג הסוכות]] ירד הרבי מ[[חדר הרבי|חדרו הק']] ונכנס ל[[זאל הגדול]]. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של [[חג הסוכות]] העמידו קורות [[ברזל]] עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' [[יעקב ליפסקר]] ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

==הרחבה שלישית==
[[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות עם הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]]]
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות עם הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]
[[קובץ:הזאל_הגדול_360_מעלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים]]
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת [[תשכ"ח]] לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את [[בית הכנסת]] תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערה|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ"ב באייר]] [[תשכ"ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת [[בית הכנסת]] ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים. 

בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה [[בית הכנסת]] מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי הייתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

לקיר ה"מזרח" של [[בית הכנסת]] נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של ה[[שליח ציבור|חזן]] "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים.

בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל"ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי הייתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים. 

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין / [[וועד  סעודת שלמה]]", בו מכינים את כל הדרוש ל[[מזון]] להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

==הנחת אבן הפינה==
[[קובץ:אבן_הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]

במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר [[דוד צ'ייס]] וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-‏5:00". 

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - 'גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתיה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם. 

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך גדול בפנים מאירות. 
[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|ממוזער|ימין|250px|הרבי מחייך למר צ'ייס]]

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש"ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים. 

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב"ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.

==המרפסת==
[[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת [[יחי אדוננו]] מ[[המרפסת]]]]
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ימין|ממוזער|150px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" ([[תשנ"ג]])]]
{{ערך מורחב|המרפסת}}
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.

בשנת [[תשנ"ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד|חסידים]].

==שיפוצים נוספים==
בשנת [[תשנ"ב]] החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה לזאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ"ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'. 

בשנת [[תשנ"ה]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג וה[[נורה חשמלית|חשמל]] - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. ב[[חודש אלול]] [[תשס"א]] נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים{{הערה|העזרת נשים נבנתה על מקום המדרגות שירדו מ[[המרפסת]] אל [[הזאל הגדול]]}}. בחורף [[תשס"ב]] נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת [[תשס"ה]] הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון [[תשס"ו]] הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת [[תשס"ח]] הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת [[תשנ"ג]].

בשנת [[תשס"ט]] שופץ הזאל הקטן, במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]]. בחורף [[תשע"ג]] נוספה נברשת נוספת במערב 770 במקביל לנברשת שלפניה. ב[[תשרי]] [[תשע"ד]] נוספו עוד שלושה נברשות חדשות בחזית הארון קודש, אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים לארון קודש הדר מלכותי. בשנת [[תשע"ו]] הוחלפו המדרגות בכניסה לבנין 770. בחודש [[תמוז]] [[תשע"ח]] תוקנה ושופצה הבימה של התפילה ולקראת חודש תשרי שופצו בימת ההתוועדויות ובימת קריאת התורה וכן נצבעו עמודי וספסלי 770{{הערה|עמודים נצבעים כמעט בכל שנה לקראת חודש ניסן והספסלים לקראת חודש אלול}}. 
בחודש [[מנחם אב]] [[תשע"ט]] הוחלפה רצפת 770 ע"פ הוראת הגבאים.
לקראת [[תשרי]] [[תש"פ]] שופצו המדרגות המובילות מ[[קומת הכניסה של 770|הקומה הראשונה]] אל [[הזאל הגדול]]{{הערה|[https://live.col.org.il/news/120839 כך נראה חדר המדרגות של 770 בתום עבודת שיפוצים מושקעת{{col}}]}}.

בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], שופצה הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/831345/ בית חיינו: סיום השיפוצים וחריטת המספר בחזית 770{{אינפו}}]}}. 
בחודש [[שבט]] [[תשפ"ג]] נפתחה דלת המחברת בין [[הזאל הגדול]] לעזרת נשים קינגסטון.
בחודש [[סיון]] [[תשפ"ג]] הוכפל גודלה של העזרת נשים והתווספו מקומות ישיבה לתועלת הבחורים הלומדים שם במשך השבוע ומקומות לנשים בשבתות{{הערה|[https://chabad.info/special/949803/ בשביל הבחורים: מקומות חדשים נבנו בעזרת נשים קינגסטון{{אינפו}}]}}.

{{להשלים}}

==קופת בדק הבית==
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}

'''[[בדק הבית]]''' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבנין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].

באותה תקופה היה תחת הקופה גם ספרייתו של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], על הנהלת הקופה ופעילותה ממונה ר' [[חיים ברוך הלברשטם]]. בעבר ניהלו את הקופה הרב [[אברהם ליפסקר]] והרב [[יצחק שפרינגר]]. ועוזר להם: הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].

אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה.

הקופה נקבעה בשנת [[תשכ"ב]] עבור [[קרן שניאור]], ולאחר סיום פעילות הקרן, הוסב שימושה ל'בדק הבית'.

פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.

מאז שנת [[תשס"ג]] משתתף הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]] בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של הרבי, ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את בית חיינו.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004).
*[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf * קובץ '''צורת הבית''', על שיפוץ [[770]], יצא לאור על ידי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] ב[[תשרי]] תש"פ  {{אינפו}}]
*'והבט פני משיחך', '''בית רבינו ובית משיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון [[כ"ב אלול]] [[תש"פ]] עמוד 48

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/131188 המתווה להרחבת 770 שהוגש לרבי אחרי הדוחק הרב בתשרי תשמ"ח]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/133152 הרבי הציע לעשות 'דיל', ולהפתעת כולם הגיע ברכבו לאירוע]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/10-10-2021-04-54-25-תשורה-פישער-פאלטער.pdf מענות בנוגע להרחבת 770]''', בתוך תשורה מנישואי פישער-פאלטער חשון תשפ"ב {{PDF}}{{אינפו}}
*[https://photos.google.com/u/1/share/AF1QipN26LgpfF3jv4_uVjYRZlyjCewsdMWmSFNgJmtX9wOWNhJrzI3y2ODYVITZzyQiAQ?key=MHduZEpFOU9NV2VQN041aDN4aGVpUG9wMmRCY2FR אלבום תמונות של ההרחבה הרביעית {{רבי דרייב}}]
*'''[www.expand770.com אתר האינטרנט למען הרחבת 770]


{{770}}
{{הערות שוליים}}