עריכת הדף "דב זולדן"

[[קובץ:הרב זולדן עם הרבי .jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זולדן מקבל מהרבי דולר לצדקה]]
הרב [[דב זולדן]] הוא [[חסיד חב"ד]], שכיום מתגורר ב[[זכרון יעקב]].

==תולדות חיים==
הרב דוב זולדן , נולד וגדל ב[[זכרון יעקב]], למשפחה לא שומרת מצוות.

כשהגיע לגיל גיוס, התגייס לחיל השריון. במהלך מלחמת יום הכיפורים זכה להינצל בנס מהתופת.

אחרי [[חתונה|חתונתו]] החליט להכניס את הבן שלו לגן דתי, ואט אט התחיל להתקרב לחיי תומ"צ. עם הזמן נוצר קשר קרוב בינו לבין [[שליח הרבי|שליח הרבי שליט"א מלך המשיח]] הרב [[יהודה אריה קורנט]], איתו החל ללמוד בביתו וב[[בית הכנסת]]. הוא ואשתו התחילו ביחד בתהליך של תשובה.

==הנס שחווה במלחמת יום כיפור{{הערה|רוב מה שכתוב פה הוא מראיון של הרב זולדן בבית משיח על תקופת המלחמה.}}==

 

הרב דב זולדן היה חייל במלחמת יום כיפורים. הוא זוכר היטב את המלחמה , הוא היה אז מעל שנתיים בצבא.

 

כמה דקות לפני השעה 14:00, יום כיפור, הסורים התקרבו אליהם. הטנקים שלהם היו במרחק שתי ק"מ.

 

במהלך הקרב פגע בהם עוד פגז, וזה כבר חדר פנימה. הפגז השלישי כבר היה קטלני. למרות שהרגישו רק זעזוע ולא יותר, שמו לב שחלפו כמה שניות וקולו של המפקד , לא נשמע...

 

הוא הסתכל אחורה וראה את המפקד מתקפל ועובר ממצב עמידה למצב ישיבה באיטיות, עיניו פקוחות והוא מסתכל על הרב זולדן, כשדם מטפטף מראשו. המפקד אמר לדב להמשיך בלחימה.

 

הם נסעו לעבר הירידה מרמת הגולן לכיוון נפח. הנגמ"ש (טנק), לצערם עצר. הנהג הודיע שהנגמ"ש לא נוסע ודוב וחבריו הבינו שיש פגיעה.

 

מי שיכול היה לברוח , קפץ וברח. מי שנשאר בנגמ"ש, זה דוב ועוד שלש חיילים.

 

החייל השני שהיה איתם אמר שאמנם הוא פצוע בירך , אבל הוא יכול לדדות.

 

החייל לקח את דב ורץ, הוא לא הצליח להתקדם הרבה, זה מעבר לכוחות שלו. החייל הניח את דוב ע''י תעלה בכביש. לתדהמתם הם ראו את הנגמ''ש שעזבו לפני שתי דקות, מתחיל לנסוע...

 

התברר שהפצוע השלישי אזר כוחות נכנס לתא הנהג, והצליח להניע את הנגמ''ש. החייל השני סימן לו לעצור ולאסוף אותם , אך הוא חלף על פניהם.

 

הם היו , אפוא, על אם הדרך, דוב הפציר בחייל השני לברוח ולהציל אותו. החייל השני בדק מה אם שתי טנקים שלנו, והוא ראה שכל החיילים שם במצב של '''הפך החיים''' רח''ל...

 

דב נפרד מהחייל השני , ובעוד החייל השני מדדה הוא אמר לדב:'תזכור שלא עזבתי אותך'. דב שמח שהחייל הציל את עצמו. כעת הוא ניסה לטפל בעצמו. לא היה תחבושות, לעצור את הדם. דב ידע שהסורים מתקרבים והוא הסווה אותו. '''תוך דקות הגיעו הטנקים הסורים. איפה הם רצו לעצור? '''בדיוק מולי...'''

 

מה שהפריד בינינו זה הכביש. הם התחילו לירות לכל הכיוונים. גם לכיוון הטנקים. הם שמחו וצהלו לראות שאין כוחות שלנו . במשך שעה וחצי הוא ראה את האויבים.

 

לפתע אחד הלוחמים הסורים חצה את הכביש לכיוונו, הוא ראה אותו מתקרב, והוא הבין שמגיע הסוף...

 

דב ניסה לעצור את נשימתוולהראות עצמו כמת. ממש שני מטר לפני שהוא הגיע אלי, המפקד שלו צעק בערבית''צריכים לזוז''. החייל החל להתווכח, אך המפקד אמר לו ''חזור' והחייל שב אחורנית, נס גלוי...'''

==הקשר עם הרבי==
טס לרבי לראשונה ל[[תשרי]] שנת [[תשמ"ט]]. 
ב[[שמחת תורה]], כשהרבי החזיק בידו את ספר תורה שלו, הרבי חלף על פניו, הניף את ידו הקדושה לעברו. הרב זולדן עמד אז על כיסא שעמד על שולחן, כולם הסתכלו עליו, מבינים שהרבי מסתכל עליו.
בהזדמנות אחרת ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]], בין השיחות הרבי סימן להגיד 'לחיים'. הרבי הסתכל עליו וחיכה. הרב זולדן לא חשב שהרבי מסתכל עליו, אך כולם פתאום אמרו : "תגיד 'לחיים' ".
הוא אמר לחיים הרבי הנהן לו בראשו ומיד המשיך הלאה.
הרב זולדן לא יודע איך להסביר את זה, אבל הוא הרגיש שהרבי מכיר אותו.

במהלך אותו חודש הרב זולדן קנה [[סירטוק]], מגבעת ו[[גארטל]].
הוא החליט להיות חסיד עד הסוף.

==משפחתו==
● בנו, ר' יוסף יצחק זולדן, נגן חסידי.

==קישורים חיצוניים==
[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%93%D7%91+%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%9F תגית: דוב זולדן] באתר [[חב"ד און ליין]] {{חב"ד און ליין}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בזכרון יעקב]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]