עריכת הדף "בדיקת חמץ"

[[קובץ:בדיקת חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בבדיקת חמץ, תשס"ט. צילום: מאיר דהן, שטורעם]]
בליל י"ד ב[[ניסן]], '''בודקים את החמץ''' לאור הנר, כדי לבערו ולהשביתו מהבית כמצוות התורה.

== הכנות ==

לפני הבדיקה צריך לנקות היטב את כל החדרים שצריך לבודקם, כדי שיהיה אפשר להבחין בחמץ, אם ישנו.

יש להצניע את החמץ המוכן לאכילה לצורך הערב ומחר בבוקר, קודם שיתחיל לבדוק. 

זמן קצר לפני הבדיקה מניחים במקומות שונים בבית עשרה פתיתי חמץ קשה, וטוב שיהיו מפיתה שאינה מתפוררת. 

כל אחד מהפירורים יהיה כרוך בפיסת נייר, אך לא בנייר כסף, מפני שאינו נשרף היטב, וכן יהיה כל אחד מהפירורים פחות מכזית, ונכון שיהיו כל הפתיתים ביחד בשיעור כזית. הילדים יערכו רשימה היכן הניחו את החמץ, ואם אבד אחד הפתיתים - יעשו שאלת חכם. 

קודם הבדיקה יש מדקדקים ליטול את ידיהם. גם מובא בכף החיים שיש להשתדל לטבול במקוה בבוקרו של יום בדיקת חמץ.

כתב [[רבנו הזקן]]: "ויעמיד מבני ביתו אצלו לשמוע הברכה שיבדקו איש במקומו, ולא ישיחו בינתיים, וייזהרו לבדוק תחילה בחדר הסמוך למקום ששמעו הברכה", וכותב הרבי שיתכן שכוונתו היא, שמצוה לזכות גם את בני ביתו (הגברים) בבדיקת החמץ, וכיון שגם בעל הבית בעצמו יבדוק קצת - אין בזה סתירה לדין "מצוה בו יותר מבשלוחו".

==זמן הבדיקה==

זמן הבדיקה היא בליל י"ד בניסן{{הערה|משנה ריש מסכת פסחים.}}, וצריכה להעשות בתחילת הלילה - [[צאת הכוכבים]]{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תלא ס"ה.}}. אמנם כאשר אדם עוזב את ביתו קודם לילה זה, צריך לעשות בדיקת חמץ בלילות שלפניו ללא ברכה אלא אם כן עזב את ביתו יותר משלושים יום קודם הפסח, ללא תכנון לשוב לביתו עד לאחר הפסח{{הערה|ראה פרטי הדינים בשו"ע אדה"ז סימן תלו.}}. כמו כן אדם ששכח לבדוק בלילה זה, חייב להשלים את חובת הבדיקה{{הערה|ראה פרטי הדינים בשו"ע סימן תלה.}}.

הסיבה לכך שקבעו את זמן הבדיקה בלילה שלפני ערב פסח, ולא בערב פסח עצמו, או ביום שלפניו, מורכבת משני פרטים: א. בלילה רוב אנשים נמצאים בבתיהם. ב. בלילה אור הנר מבהיק יותר, ומאפשר יותר לראות את החורים והסדקים שבבית{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ה בביאור כיצד שני הטעמים משתלבים יחד.}}.

===על פי חסידות===

מסופר על [[אדמו"ר הזקן]], שלאחר שובו מביקורו הראשון אצל [[המגיד ממעזריטש]], אצלו למד את [[כוונות]] בדיקת חמץ, האריך מאד בבדיקה כדי להביא את כל הכוונות לפועל בבדיקתו (ובדיקתו נמשכה על כל הלילה, זאת למרות שהיה לו בזמנו רק חדר אחד).

באותו מעמד פירש אדמו"ר הזקן את הטעם לכך שבודקים את החמץ דווקא בי"ד ניסן{{הערה|ראה [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].}}: "י"ג ב[[גימטריא]] [[אחד]], והוא ענין ה[[דעת]], בזה אין שייך (צריך{{הערה|בהגש"פ שם מובא תיבה זו בסוגריים ובתוספת סימן שאלה.}}) בדיקה. י"ד הוא ענין ה[[מדות]] (ז' מדות ד[[נפש האלקית]] וד[[נפש הבהמית]]), שם צריך להיות בודקין את החמץ". זאת אומרת: [[חמץ]] מסמל [[ישות]] (לעומת [[מצה]] שמסמל [[ביטול]]). בחלק הדעת שבנפש – בו מציאותו של ה' הוא מוחשי ואמיתי, בוודאי ישנו ביטול, ואין צורך לבדוק אם יש שם חמץ. מה שאין כן במדות, שענינם הוא הרגשת עצמו, שם שייך ישות, ולכן צריך לבדוק שם את החמץ ולבערו, ולכן זמן הבדיקה הוא בי"ד, משום שהז' מדות של נפש האלקית מבררים את הז' מדות של נפש הבהמית{{הערה|ראה גם סוף מאמר ד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.}}.

מנהג חב"ד לערוך את הבדיקה לאחר [[תפילת ערבית]] של הציבור{{הערה|היום יום יד ניסן}}. הטעם לכך כתב [[הרבי]]{{הערה|אגרות קודש חלק ב עמוד שדמ.}}, הנראה בעיניו ביותר, הוא משום שמנהגינו להאריך מאד בבדיקת חמץ, ויש יותר חשש שישכח להתפלל תפילת ערבית. אמנם [[אדמו"ר מוהריי"צ]] היה מתפלל [[ערבית]] ב[[יחידות]] והיה בודק בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] ומתפלל [[ערבית]] לאחרי הבדיקה.

== סדר הבדיקה ==
 
וקודם שיתחיל לבדוק יברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על בעור חמץ{{הערה|1=סידור אדמו"ר.}} הנר יהיה דלוק מכבר, והברכה תהי' סמוכה לבדיקה.{{הערה|1=כך משמע מלשון [[אדמו"ר הזקן]] המובא כאן.}}

נוהגים שהמברך אוחז את הנר בידו בשעת הברכה, ובני הבית שרוצים להשתתף בהבדיקה יתכוונו לצאת בברכתו ויענו אמן, אך ברוך הוא וברוך שמו לא יענו, דהוי הפסק.

בין הברכה לתחילת הבדיקה אין לדבר כלל, אפילו מענייני הבדיקה. ונכון שלא לשוחח כלל, שלא מענין הבדיקה במשך כל זמן הבדיקה. 

בודקים לאור נר של שעוה יחיד{{הערה|1=ואם אין לו שעוה יקח נרות אחרים}}, ועל ידי נוצת עוף, כדי לאסוף מהחורים והסדקים. אין צריך לכבות את ה[[נורה חשמלית|חשמל]] בעת הבדיקה, כי עיקר צורך הנר הוא לחורים ולסדקים.

הבודק מניח החמץ שמוצא בשקית קטנה של נייר. 
 
הרבי כותב: מנהגנו להאריך ביותר בבדיקת חמץ... לא שמעתי בזה שיעור מסויים"{{הערה|אגרות-קודש שם. בשיחת יום שמחת תורה תשמ"ט (התוועדויות א' עמוד 247) מבאר בסיפור אדמו"ר הזקן שאדמו"ר הזקן בדק בחורים ובסדקים במשך כל הלילה כפשוטו, אף שהיה לו רק חדר אחד לבדוק.}}, בפועל הרבי נוהג להאריך בבדיקה כמה שעות, ובודק את כל הארונות והמגירות{{מקור}}. אם לא בדק את הבית ורק חיפש אחר הפתיתים, פשוט שלא יצא ידי חובת הבדיקה.

בגמר הבדיקה - מניח השקית, הנוצה והנר שנותר בתוך כף עץ קעורה, מעטף הכל בנייר [אבל לא יד הכף, שנשאר בלתי מעוטף], ומהדק על ידי חוט שכורכו סביב הנייר כמה פעמים וקושרו{{הערה|1=מובן שצריך ליזהר שלא להכניס לשקית את הדף ובו הברכה וכו'}}. 
 
מיד אחר הבדיקה יבטל את החמץ הנמצא בכל גבולו שלא מצאו בבדיקה{{הערה|1=אך לא את החמץ שהצניעו לאכילה או לשריפה}}, באמירת: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא בערתיה ודלא ידענא ליה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא". בליובאוויטש אין המנהג לומר את ה"יהי רצון" הנדפס בסידורים שונים. ועיקר הביטול הוא בלב, שישים בלבו כל חמץ שברשותו הרי הוא כאילו אינו, ואינו חשוב כלום, והרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. וחשוב שהדברים יהיו מובנים לאומר, ואם אינו יודע פירוש המילים הארמיות יאמר זאת בלשון שהוא מבין. תרגום הדברים בלשון הקודש הוא: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא בערתיו ושלא ידעתיו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ". 

אם אמר נוסח הביטול בלשון שאינו מבין כלל, אך יודע שכוונתו לבטל את החמץ ולהפקירו - יצא ידי חובתו. 

אחרי הבדיקה יש לרכז במקום המשומר מילדים וכו' את כל החמץ המיועד לאכילה בערב, למחרתו בבוקר, ליל שבת ושבת בבוקר, מכיון שאם יתפזר החמץ בבית, הבדיקה לא הועילה כלום. ויזהר שלא לאכול יותר חמץ בכל הבית אלא בחדר אחד או פינה אחת, וכל פעם שיאכל חמץ ינער היטב את ה[[בגד|בגדים]] שם, ויזהר במיוחד עם הילדים הקטנים שלא יפזרו חמץ בכל הבית.

את החמץ הנמצא בבדיקה נוהגים לשרוף למחרת בבוקר, ובינתיים צריך להצניעו במקום המשתמר.

==הטעמים לבדיקה==

שני טעמים ישנם לבדיקת חמץ: א. שמא לא יבטל בלב שלם ועל ידי כך יעבור על בל יראה ובל ימצא{{הערה|[[רבינו ניסים]] בתחילת פירושו ל[[מסכת פסחים]] ועוד}}. ב. שמא יבוא לאכול את החמץ (במהלך חג הפסח ולאחריו){{הערה|[[תוספות]] פסחים ד' ב' ע"א דיבור המתחיל "אור לארבעה עשר", [[רבינו ניסים]] שם ועוד}}{{הערה|טעם נוסף ניתן לבדיקה, והוא שהיא משמשת כמין 'תזכורת' לבטל את החמץ (אור זרוע, וחכמת מנוח בתחילת מסכת פסחים), אך טעמים אלו לא מופיעים ב[[שולחן ערוך הרב]]}}. במקרה שלא ביטל את החמץ יש שסוברים{{הערה|[[רש"י]] במסכת פסחים דף ד' עמוד א', ה[[ר"ן]] בפירושו על הרי"ף בתחילת מסכת פסחים. ועוד [[אחרונים]] רבים.}} שבדיקת החמץ הינה מן התורה, מצד חיוב "[[ביעור חמץ|תשביתו]]".

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/657874/ שיעור לפסח עם הרב פרבר: "בדיקת חמץ"]''' {{וידפו}}
*הרב קורנוויץ, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf כניסה במהלך הפסח לבית חברו שלא בדקו בו חמץ]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 280
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/137751 שואלין ודורשין: כמה צריך להתאמץ בבדיקת החמץ?]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/776463/ שיעור בדיני בדיקת חמץ עם הרב ועקנין]''' {{וידפו}}

==ראו גם==
*[[ביעור חמץ]]
*[[ביטול חמץ]]

{{פסח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:איסור חמץ]]