עריכת הדף "תהלים מ"ז"

{{חלונית
| כותרת = תהילים מ"ז {{ש}}{{כתב קטן|לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר}}
| רוחב = 30%
| תוכן = <poem>
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.

'''ב:''' כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵא-לֹהִים בְּקוֹל רִנָּה.

'''ג:''' כִּי ה' עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ.

'''ד:''' יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ.

'''ה:''' יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה.

'''ו:''' עָלָה אֱ-לֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר.

'''ז:''' זַמְּרוּ אֱ-לֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ.

'''ח:''' כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱ-לֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל.

'''ט:''' מָלַךְ אֱ-לֹהִים עַל גּוֹיִם אֱ-לֹהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ.

'''י:''' נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵא-לֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה.
</poem>
}}
'''תהילים מ"ז''' הוא המזמור ה-47 ב[[תהילים|ספר תהילים]].
==בתקנות==
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת המ"ז ביום ההולדת ה-46, ועד ליום ההולדת ה-47.

על פי [[תהלים#חלוקת התהילים לימי החודש|חלוקת התהילים לימי החודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], המזמור נאמר ביום ח בחודש.

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר בכל יום [[תהלים#תקנות אמירת תהלים#בימי הרחמים והסליחות|מימי הרחמים והסליחות]] 3 פרקים, המזמור נאמר ב[[ט"ז אלול]].

==תוכן המזמור==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו מבואר שלא יהיה עוד מלחמה אחר מלחמת גוג ומגוג, והקדוש ברוך הוא יתן לנו התשועה ונזכה לעלות לרגל אמן".

==בנוסח התפילה==
בסידור [[אדמו"ר הזקן]] כתוב: {{ציטוטון|אחר [[קריאת התורה]] יכין עצמו לתקוע ב[[שופר]], ויאמר קאפיטיל למנצח לבני קורח מזמור שבע פעמים.}}, ופירש ב[[שער הכולל]]{{הערה|מג, א.}}: "ההכנה היא שיאמר זה המזמור שבע פעמים".

אך בשיחת שבת שובה [[תשל"א]] שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת [[אדמו"ר הזקן]] היא להכנה נפשית, ולא פירש [[אדמו"ר הזקן]] שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו ל[[תקיעת שופר]] בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר [[כתר שם טוב]], או ב[[שולחן ערוך האריז"ל|שולחן ערוך של האריז"ל]], בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל"ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ל[[ר"ה]], וילך [[תשנ"ב]].}}.

מ[[ראש השנה]] [[תשי"ב]], החל [[הרבי]] לומר את הפסוקים של המזמור כבעל תוקע בנעימה מיוחדת.

==בחסידות==
{{להשלים}}

==ראו גם==
[[הכנות לתקיעות (מנהגים)]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=58 תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''

{{הערות שוליים}}
{{תהילים}}
[[קטגוריה:תהלים]]