עריכת הדף "רחובות"

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים. 

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].


==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר,  הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה  לייב  דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה. 
[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]]
[[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]
בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג]].
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==ישיבות וכולל==

* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [[מאיר אהרון]] ע"ה, ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.

===תומכי תמימים רחובות===

[[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-100 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע"ה ראש הכולל}}.

הישיבה  הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.

==ניסיון להקמת שכונת חב"ד==
מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

==נציג בעירייה==
בבחירות המוניציפליות האחרונות נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. ולקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד לעירייה והפעם כרשימה נפרדת של מפלגת חב"ד.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984)  בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה  במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר).
בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי  צרף  את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע"ה 
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]