עריכת הדף "אברהם יצחק מגידסון"

{{אין תמונה}}
הרב '''אברהם יצחק מגידסון{{הערה|בכתבי רבותינו נשיאינו: הרא"י מאגידסאהן.}}''' (סביבות [[תרמ"ט]] - סביבות [[תש"א]]), היה חבר הצוות הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים ווארשא]], מנהל ישיבת תומכי תמימים קאוועל, ו[[שד"ר]] לעניני רבותינו נשיאינו בגלילות ווילנא וואהלין, ובאחרית ימיו - רב הקהילה החסידית בלודמיר. נרצח על ידי הנאצים בשואה.

==תולדות חיים==
נולד בסביבות שנת [[תרמ"ט]] בעיירה [[הומיל]] לאביו ר' זאב וולף מגידסון ולאמו מרת פריידה רבקה, כבן בכור לשני אחיו ר' [[ישראל מגידסון]] והת' יוסף מגידסון שנפטר בעודו בחור.

ביתם של הוריו היה ברחוב אירונסקי, מול ביתם של משפחת דוכמן.

בשנת [[תר"ע]] נמנה על התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת לובה, בת החסיד ר' [[מנחם מענדל הורביץ]], בנו של החסיד ר' [[יוסף יוזיק הורביץ]] מ[[וורשא]], ממנה נולדו לו שני ילדים.

לאחר פטירתו רעייתו, התחתן בזיווג שני.

התגורר בוורשה, ועד שנת תרצ"א שימש בתפקיד בצוות הרוחני של ישיבת תומכי תמימים המקומית.

בתחילת שנת תרצ"ב נשלח להקים סניף ישיבת תמכי תמימים בקובל שבוואהלין, ושימש בתפקיד זה עד חודש מנחם אב.

בזמן ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בערי וואהלין בקיץ של אותה שנה, הגיע להקביל את פניו של הרבי, ובמהלך הביקור הוטל עליו תפקיד ה[[שד"ר]] של אזור וילנא וואהלין, ומלבד איסוף כספים ניצל את נסיעותיו להפצת תורת החסידות והרמת קרנה.

בשנותיו האחרונות התגורר בלודמיר, ושימש בה כרב הקהילה החסידית המקומית.

בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נהרג בווילנא על ידי הנאצים יחד עם בתו לאה.

==משפחתו==
*בתו מרת חנה כץ{{הערה|בתו מהנישואין הראשונים. נולדה בסביבות שנת תרע"ב, נפטרה בי' חשון תש"נ.}}
*בנו יוסף יוזיק{{הערה|בנו מהנישואין הראשונים. נולד בשנת תר"פ.}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[ישראל ברדה]], '''שד"ר בבין קריתים''' מבוא למאמר העוסק בשד"רותו של הרב [[אברהם יצחק מגידסון]], בתוך [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] מ"ג, חורף תשפ"ג עמוד שסז

{{מיון רגיל:מגידסון, ישראל יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שד"רים]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]