עריכת הדף "בן ציון מיכאלשוילי"

הרב '''חכם בן ציון מיכאלשוילי''' ([[י"ב שבט]] [[תרח"צ]] - [[כ' אדר]] [[תש"פ]]). היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. נולד ב[[גרוזיה]], עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תשכ"ז]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד בעיירה קולאשי ב[[י"ב שבט]] [[תרח"צ]] לרב חכם שבתי והרבנית ציפורה. 

את חינוכו החסידי ספג בבית אביו ובבית סבו חכם אברהם מיכאלשוילי.

בהגיעו לגיל [[חתונה]], נשא את רעייתו תמר ממשפחת מיכאלשווילי.

בחודש שבט [[תשכ"ז]], קיבל חכם בן ציון אשרת יציאה מ[[ברית המועצות]], דבר שהיה באותה תקופה יוקר המציאות, וזאת בעקבות שהתעקש וניסה שוב ושוב, בי' תמוז הגיע לנמל חיפה.

בקיץ של שנת [[תשכ"ז]], מייד לאחר סיום [[מלחמת ששת הימים]] עלה לארץ יחד עם שני אחיו חכם יעקב מיכאלשוילי וחכם משה מיכאלשוילי. והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. 

לקראת חודש תשרי [[תשכ"ח]] הגיע ל[[חצרות קדשנו]] על פי הזמנה מיוחדת שקיבל מהרבי. במהלך הביקור זכה לקירובים מיוחדים. 

שלשת האחים לבית מיכאלשוילי, ר' יעקב, ר' משה, ור' בן ציון, היו ידועים כפעילים נמרצים אשר אינם חוששים משום דבר, ופעלו במסירות נפש כפשוטו תחת הממשל הקומוניסטי בהפצת [[יהדות]] ו[[חסידות]], כחסידי חב"ד לכל דבר הסתובבו ופתחו שיעורי תורה, לימוד ילדים, שימשו כחזנים, מוהלים, וכו', ה[[קג"ב]] פרסם את שמותם כאנשים מסוכנים "המכניסים רעל לראשי ילדינו".

הייתה לו חיות מיוחדת בעניני משיח והאמין במשך כל חייו בכך שהרבי הוא המלך המשיח.

נפטר בכ' אדר תש"פ.

==משפחתו==
*אחיו, ר' [[יעקב מיכאלשוילי]]
*אחיו, ר' [[משה מיכאלשוילי]]

[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]