עריכת הדף "נחום הלל פינסקי"

הרב '''נחום הלל פינסקי''' ([[תרנ"ח]]-[[תשי"ג]]) היה עסקן חסידי, שניהל מפעל ברוסיה והעסיק עשרות חסידים כשהוא מאפשר להם במסירות נפש להימנע מחילול שבת.

==תולדות חיים==
נולד בעיירה [[אזאריץ']] בשנת [[תרנ"ח]] לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל.

בין השנים [[תרע"ה]]-[[תרע"ח]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורעות שהתרחשו עם אחיו הגדולים, כאשר האחד טבע והשני נרצח, ובשל כך אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח את חששותיו. אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה{{הערה|'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.}}.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של ר' יהודה לייב ומרת זלדה סלוצקי.

בשנת [[תרצ"ו]] ייסד יחד עם ר' [[בן ציון שמטוב]] בעיר יגורדיסק מפעל ליצור רהיטים והעסיק בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם להתחמק מאנשי השירות החשאי ולהימנע מחילול שבת{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד סה.}}.

בחודש אלול [[תרח"צ]] נאסר יחד עם שלושת חבריו, הרה"ח ר' [[ישראל נעוולער]] (לוין), ר' [[יואל כגן]] (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ'), והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש{{הערה|שבועון בית משיח גליון 400 עמוד 66.}}.

בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלט מהחזית יחד עם משפחתו, כמו רבים מהחסידים שנמלטו לעומק רוסיה, והתיישב ב[[טשקנט]], שם נפטר ב[[י"ז אלול]] [[תשי"ג]].

==משפחתו==
*בנו, ר' [[זלמן נטע פינסקי]]
*בנו, ר' יהודה לייב פינסקי
*בתו מרת זלדה, רעיית ר' [[משה קצנלבויגן]]
*בנו, ר' חיים ישראל פינסקי

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פינסקי, נחום הלל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:משפחת פינסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ג]]