עריכת הדף "אשר סאסאנקא"

{{דמות
|שם= הרב אשר סאסאנקא
|תמונה=[[קובץ:0555a25e-790b-4c1f-a0c7-5e81188cedf1.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה= [[תרס"ח]]{{הערה|שם=דעת ביתו}}
|מקום לידה= [[דניפרופטרובסק]] [[אוקראינה]]
|תאריך פטירה= [[ה' חשון]] [[תשמ"ח]]
|מקום פטירה= [[ניו יורק]]
|מקום פעילות=[[רוסיה]], [[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים= גבאי [[770]]
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות= [[חסיד חב"ד]]
}}
[[קובץ:אשר ששונקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשר סאסאנקא בלימוד עם הרב [[מענדל פוטרפס]] ב-[[770]]]]
הרב '''אשר ששונקין''' (סאסאנקא) (מכונה: '''אשר באַטומער'''; [[תרס"ח]]{{הערה|שם=דעת ביתו|כך לפי הכרטיס שמילא אביו ל[[ספר החסידים]]. לדברי בתו מרת רחל דונין, נפטר בהיותו בן 76 שנה{{מקור}}, ואם כן נולד בשנת תרע"א–תרע"ב.}} - [[ה' חשון]] [[תשמ"ח]]) היה חסיד [[חב"ד]] שנתפס והוגלה על ידי השלטונות הסובייטים בעוון [[הפצת יהדות]]. לאחר שחרורו מרוסיה, כשעבר להתגורר ב[[ארצות הברית]] בשנותיו האחרונות שימש כשמש ב[[בית הכנסת]] ב-[[770]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:ץ ש ƒ.jpg|ממוזער|הרב אשר ששונקין (קיצוני משמאל) לצד אביו הרב [[נחום שמריה ששונקין]]]]
נולד בעיר דניעפרופטרובסק אוקראינה בשנת [[תרס"ח]]{{הערה|שם=דעת ביתו}} לאביו החסיד הרב [[נחום שמריה ששונקין]] ולאמו מרת פייגעל.

בין השנים [[תרפ"ד]] - [[תרצ"א]] למד בסניפים השונים של ישיבות [[תומכי תמימים]].

לאחר שנולדו לו ולרעייתו הראשונה, שרה, שלושה ילדים, חלתה רעייתו במחלת הטיפוס ונפטרה ממחלתה. בתו רחל גדלה בבית סבה הרב [[נחום שמריה ששונקין]]. ב[[נישואין]] שניים התחתן עם רעייתו פרידא מעניא בת הרב ר' אפרים שמואל לוין מליפוביץ. נולדו לזוג ילד וילדה. כאשר ר' אשר נתפס ע"י הק.ג.ב והוגלה לסיביר הלכה רעייתו לערוך קניות והותירה את הילדים בבית, וכשחזרה גילתה שהילדים ניספו בשריפה שפרצה עקב משחק בגפרורים. כשנה וחצי לאחר שחרורו מהמאסר נולד להם ילד שנקרא יוסף יצחק.

=== ברוסיה ===
ר' אשר שמר [[תורה]] ו[[מצוות]] ב[[רוסיה]] ב[[מסירות נפש]]. הוא נכלא והוגלה לסיביר, אך גם שם המשיך לשמור תורה ומצוות במסירות נפש עד שהאחראים ידעו כי לא כדאי לכפות אותו לעבוד ב[[שבת]] וחגים פן יהיו ללעג ולקלס{{הערה|[https://col.org.il/news/122184 אש בשלג: החנוכייה שבערה במחנה העבודה הסיבירי {{COL}}]}} בחלק מהשנים התגורר עם משפחתו ב[[סמרקנד]].

ב[[ג' חשוון|ג' מר חשוון]] [[תשכ"ד]] הייתה קרובת משפחתו{{הערה|גברת [[רחל זמיר]]}} ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקשה ברכה עבור שחרורם של ר' אשר ובני ביתו, אשר מבקשים היתר יציאה במשך שלוש שנים ונדחים. הרבי השיב: "סבור הנני, כי יקבלו היתר יציאה בקרוב, משום שכעת מקילים בעניין היתרי יציאה. אזכירו שוב על הציון". הרבי אף התבטא מפרשות אודות ר' אשר: "הוא יצא בקרוב".

ואכן באותה שנה יצאו ר' אשר ומשפחתו מ[[רוסיה]] והגיעו לארץ הקודש שם התיישב ב[[ירושלים]] לצד אביו הרב [[נחום שמריה ששונקין| נחום שמריה]]. עוד לפני בואו הודיע לרבי, שבירכו ששכרו יהיה "לפום צערא אגרא"{{הערה|1=מכתב של הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&hilite=6df99eb5-0bcb-442d-a047-6aa834643ff6&st=ששונקין&pgnum=131 אגרות קודש תשכ"ד].}}.

=== בארץ הקודש ===
כבקשת הרבי שיהיה עם משפחתו מספר שנים, התגורר מספר שנים ב[[ירושלים]] (עם אביו ומשפחתו) ולאחר מכן בצרפת (עם אשתו מרת פריידא ובנו).
אביו, [[נחום שמריה ששונקין|רבי נחום שמריה]], התגורר בשיכון הרבנים, מרחק הליכה של כעשר דקות משיכון חב"ד.
בימי השבתות היה בא להתפלל בבית הכנסת שיכון חב"ד, למרות שאביו היה מתפלל בבית הכנסת 'בעל התניא' שבמאה שערים. ר' אשר, כמי שמסר נפשו על קיום [[תורה|התורה]] [[מצוות|והמצוות]] ב[[רוסיה]], לא יכל לראות את האנשים שם מתנהלים על מי מנוחות, ובנוסף התקשורת בינו לבינם לא הייתה מוצלחת, שכן לא דיברו אותה שפה. אך בכל זאת, כולם נהנו לשמוע ולראות את הציור החסידי.
לאחר מספר שנים, נסע לניו יורק, שם קבע מגוריו בסמיכות לחצר הרבי בשכונת [[קראון הייטס]].

=== אצל [[הרבי]] ===
ב[[יחידות]] הראשונה שהייתה לו אצל הרבי ב[[תשרי]] [[תשכ"ה]], העניק לרבי חפיסה של סיגרים מרוסיה, והרבי הודה לו ואמר "בכלל אינני [[עישון|מעשן]]", אך למרות זאת לקח סיגר אחד מתוך החבילה, והורה לו לחלק את שאר הסיגריות בזאל למטה{{הערה|ראה [[עישון#הרבי|יחס הרבי לעישון]]}}.

ב[[סוכות]] [[תשכ"ה]]{{הערה|1= שנת המאורע מוערכת <small>(לפי הקשר השנים)</small>.}} נערכה [[התוועדות]] ראשונה לאחר היציאה מ[[רוסיה]] ב[[סוכה]] של הרב [[ישראל נח דוכמן|ישראל דוכמן]]. התוועדות זו ביטאה במיוחד את דרכו של ר' אשר. בהתוועדות השתתפו החברים בלב ובנפש, ר' אשר ור' [[מענדל פוטרפאס]]{{הערה|[https://col.org.il/news/107284 היו ימים{{COL}}]}}. ר' אשר כדרכו בקודש, תבע מהמתוועדים ללמוד כל שבוע את ה[[ליקוטי תורה]] של הפרשה, [[תפילה בעבודה|ולהתפלל במתינות]]. ואף הוסיף ואמר שהוא חש אכזבה, כי ציפה שכל [[תמים]] ב[[ארץ הקודש]] יודע את כל ה[[תניא]] בעל פה.
ר' מענדל שהיה בעל מזג שונה לחלוטין, גער בו שיפסיק להיות במרה שחורה, והמשיל זאת ב[[סיפור]], שאדם אחד התלונן שהוא כל הזמן מריח [[ריח]] לא נעים, עד שגילו לו שמתחת לאף שלו נדבק לכלוך. ר' אשר הגיב מיד בסיפור משלו והמשיל שכאשר ישנם מטיילים שאיבדו את דרכם ולפתע מצאו שלט המורה את הדרך, לא משנה איך יראה, הם ילכו לפיו, כי הרי הוא אומר את האמת. ההתוועדות נמשכה שעות ואותה לא שכחו [[זקני החסידים]]{{הערה|1= התוועדות חסידית לילדים חלק 1 עמוד 203 והילך.}}.

בשנת [[תשכ"ו]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה הוא הציג בפני הרבי קושיא על פירושו של ה"[[תפארת ישראל]]", ואמר שאם הרבי אינו מסתכל ב"תפארת ישראל" הוא יקריא בפני הרבי את דבריו מהספר. הרבי נטל את הספר ועיין בקושיא, ולאחר מכן אמר ש"בעבר היו חסידים שלא עיינו ב'[[תפארת ישראל]]'" ושאל את ר' אשר האם הוא מעיין בספר בציינו ש"אני מסתכל בו כי הוא פירוש טוב ונוח". ר' אשר השיב שאם הרבי מעיין בספר, אז גם הוא יעיין בו{{הערה|מתוך רשימה פרטית של א' מהתמימים מחורף תשכ"ו, פורסם ב[[התקשרות (גיליון)]], גיליון א'תמ"ד, עמ' 10.}}.

השמועה אומרת{{הערה|שם=הרב אייזנבך|בשם הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון בן ציון אייזנבך]], משלוחי הרבי לאילת.}} כי בהגיעו ל-[[770]], [[הרבי]] קירבו מאוד והיה מדבר עמו בידידות רבה. הוא נמנה על קבוצת החסידים שהרבי היה משוחח עמם ישירות כידידים. ר' אשר התחנן על נפשו וביקש מהרבי שיתייחס אליו כ[[חסיד]] מן המניין. "אינני ידיד", אמר לרבי, "אני רוצה להיות חסיד!" הרבי ניאות לבקשתו והקירובים פסקו.

בהגיעו ל-770 ביקש מגבאים רשות להיות ה"שמש" של 770. אמנם הגבאים סירבו בתוקף{{הערה|שם=הרב אייזנבך}}, מפני הזלזול בכבודו, אך משראו עד כמה חשוב לו הדבר, הניחו לו, ומאז הוא נהיה השמש של [[770]].

לרבים זכורה ברכת הדלקת הנרות ב[[חג החנוכה]] אותה בירך מדי שנה בפני הרבי. היא לא הייתה שזורה בהתחזנויות וכדומה, אלא בהתרגשות גדולה שריגשה כל השומע אותה{{הערה|ראה [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1367199 הרב ששונקין מדליק את החנוכייה אצל הרבי]}}.

ר' אשר היה ידוע בסגנונו החריף, שלא ידע "פשעטלאך" וחוכמות.

הרב אשר סאסאנקא נפטר ב[[ה' חשון]] [[תשמ"ח]].

==משפחתו==
* בנו, הרב [[יוסף יצחק סאסאנקא]] - משפיע קהילת חב"ד במיאמי, [[פלורידה]].
* בתו מרת רחל, אשת הרב [[אברהם דונין]] - שליח הרבי במיטב, [[תענך]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/135788 מבט יוקד של מסירות נפש: תמונות ר' ניסן ור' אשר בכלא {{COL}}]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1367199 הרב סאסאנקא מדליק את החנוכיה בבית המדרש של הרבי]''', בתוך תוכנית הוידאו 'תורת חיים' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} ל' כסלו תשמ"ז
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1064867 "חמישה"? חנוכה במחנה עבודה קפוא בסיביר / סופר על ידי הרב אשר סאסאנקא]''', באתר "בית חב"ד"
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sossonko%20Ksovim.pdf מכתבי חסיד]'''
*'''[https://col.org.il/news/122209 התעקש להסתובב עם מטאטא]''', טור זכרונות מאת הרב אייזנבך, משלוחי הרבי באילת {{COL}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1709&CategoryID=333 אחד מול מאתים]''' {{חב"ד}}

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ששונקין, אשר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ששונקין]]
[[קטגוריה:שמשי בית הכנסת 770]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]