עריכת הדף "רחל ולאה"

'''רחל ולאה''' הן שתי בחינות של "מקבל" (כי לאה ורחל הן נשי יעקב. יעקב הוא בחינת הזכר המשפיע, ושתי נשיו הן בחינת ה"נוקבא" המקבל){{הערה|ספר המאמרים תקס"ח עמ' רפה, וביאוה"ז קו ד.}}. ובזה גופא ישנם שלושה ביאורים כלליים (שבכולם רומזת לאה לדרגה העליונה ורחל לתחתונה): '''א.''' בינה ומלכות, '''ב.''' שתי בחינות בבינה, ו'''ג.''' שתי בחינות במלכות.


==בינה ומלכות==
לפי הסבר זה בינה ומלכות הן שתי בחינות נקבה (מקבל), המקבלות מחכמה וז"א - שהן שתי בחינות זכר (משפיע). היינו, חכמה משפיעה לבינה, וז"א משפיע למלכות{{הערה|ספר הערכים, מערכת האותיות עמ' תקכט.}}
===ה' ראשונה וה' שניה שבשם הוי"ה===
אותיות שם הוי"ה רומזות על ארבעת הדרגות הכלליות '''י'''' – חכמה, '''ה'''' – בינה, '''ו'''' – מידות, '''ה'''' – מלכות.
על הפסוק{{הערה|בראשית כט טז.}} "וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל" מבואר בחסידות{{הערה|אוה"ת בשלח עמ' תסח, בהעלותך שצז, תורת מנחם תשמ"ה ה' עמ' 2704-5 ועוד.}} שלאה היא ה'-גדולה, אות ה' הראשונה שבשם הוי' – שעניינה "בינה", ואילו רחל היא ה'-קטנה, אות הה"א השניה שבשם – שעניינה "מלכות".

===עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא===
בינה ומלכות (לאה ורחל) הן עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא. בינה נקראת עלמא דאתכסיא כי בה מתגלה [[עתיק]] שנקרא "הוא" (בגוף שלישי) ולא "אתה" (בגוף ראשון) - לפי שהוא אתכסיא ולא אתגליא{{הערה|אדר"ז דר"צ ע"א.}}, והוא בחינת סובב כל עלמין{{הערה|ועיין מענין "הוא דא עתיקא" בתו"א ר"פ לך לך.}}. ואעפ"כ הרי הוא מאיר ומתגלה ב"פתח האהל" (בחינת רחל) - שמאיר גם בבחינת ממלא כל עלמין{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ז עמ' תלז.}}.

===מחשבה ודיבור===
'''בזמן המקדש''' האירה בארץ ישראל בחינת המחשבה (ספירת הבינה) בבחינת הדיבור (מלכות), ולכן היו אז חכמים גדולים, בעלי רוח הקודש ונביאים. אך כשגלו ישראל גלתה עמהם השכינה, ונמצאת גם היא בגלות ב[[שבעים השרים]], ובארץ ישראל נשארה רק בחינת המחשבה (שלא יכולה להתגלות לכל, אלא לצדיקים בלבד) {{הערה|תו"א ויצא כב ד.}}.

כתוצאה מכך: '''א.''' לפי שרחל עתה בחו"ל אף שהיא בבחינת גלות מכל מקום מבקשי ה' יבינו ויקבלו הארה ממנה בתורת ועבודתו מה שאין כן בארץ ישראל. '''ב.''' הצדיקים שבארץ ישראל יכולים להשיג השגות יותר מכפי שהייתה בשלוותה{{הערה|אוה"ת ויצא ריו.}}.

'''ובעבודת ה'''': מחשבה (עלמא דאתכסיא) הוא לימוד התורה (שעיקר ענינה הוא הבנה והשגה, מחשבה), ועלמא דאתגליא הוא קיום המצוות בדיבור ומעשה. ועל פי זה עלמא דאתכסיא הוא המשכה מלמעלה למטה ועלמא דאתגליא הוא העלאה מלמטה למעלה כנ"ל בארוכה שתורה היא המשכה מלמעלה למטה ומצוות הם העלאה מלמטה למעלה{{הערה|מאמרים תשל"ז עמ' רי"א.}}.

==שתי בחינות בבינה==
רחל ולאה הן ד' רבתי (דאחד) וד' רגילה (דועד){{הערה|ראה ספר הערכים מערכת האותיות עמ' תקכט, ושם נסמן.}}, ולפי ביאור זה שתיהן בבינה. לאה היא בינה עילאה{{הערה|עצם ההבנה שאינו קשור עדיין למסקנה המובילה למידות.}} ורחל (ד' רגילה) בתבונה{{הערה|המדריגה הנמוכה שבבינה, מסקנת השכל המובילה ומולידה את המידות.}}. {{ערך מורחב|ערך=[[ישראל סבא ותבונה]].}}.

==שתי בחינות במלכות==
לפי ביאור זה לאה ורחל הן שתי בחינות בדיבור{{הערה|ובעניין הספירות דיבור הוא מלכות.}} עצמו: לאה היא גדלות הדיבור (דיבור שבמחשבה, או כח הדיבור), ואילו רחל היא הדיבור עצמו{{הערה|ספר הערכים שם.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]