עריכת הדף "מרוקו"

[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|הרב שלום מאשאש (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ יום הילולת [[רבי שמעון בר יוחאי]]]]
[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[לייבל רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] ראב"ד [[מקנאס]] ורבה הראשי של מרוקו]]

'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים}}.

בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בר' [[יהודה לייב רסקין]] כהנציג של מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].

== הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==

זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|ספר הצאצאים עמ' 195}}: 

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ו[[מורה|מורים]] והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.}} 

על יסוד דברים אלה החלה עבודת ה[[חינוך]] והרבצת התורה במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21}}:.

בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] נלווה אליו הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] והרב [[יהודה לייב רסקין]], בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]].

הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.

==מוסדות חב"ד במרוקו==
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] שליח חב"ד ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]]. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], בתי ספר לבנות, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד.

בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית שכללה מאות בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, התעמקו בה ועסקו ב[[עבודת התפילה]].

בנוסף התקיימו במרוקו בתי החינוך [[בית רבקה]] לנערות שחינכו אלפים רבים של נערות בדרך ישראל סבא. 

בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}:. 

הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך}}: , ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.

בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.

==הפעילות כיום==
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמוד 366.}}.

==איגוד יוצאי מרוקו==
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ומר [[יצחק מרציאנו]].

האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - [[אהלי יוסף יצחק מרוקו]] ו[[בית רבקה מרוקו]], בראשותם של הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ויבלחט"א הרב [[שלום איידלמן]].

הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.

==הרבנים הראשיים במרוקו==	
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.
 	
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד [[רב ראשי]] רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. הרבנים הראשיים המאוחרים יותר היו בקשר טוב ושיתוף פעולה עם מפעלות החסד של חב"ד להלן רשימת הרבנים הראשיים:
 
* הרב [[רפאל אנקווה]]	
* הרב [[יהושע בירדוגו]]	
* הרב [[שאול אבן דנאן]]	
* הרב [[מיכאל יששכר אנקווה]]	
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח בקזבלנקה היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד בקזבלנקה, אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי קזבלנקה לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול בקזבלנקה. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל 
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו
* הרב [[שמעון סויסה]]	
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר.	
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.
	
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר [[רבאט]].

==שלוחים במרוקו במשך השנים==
* ר' [[ניסן פינסון]] 
* ר' [[שלום איידלמן]]
* ר' [[סעדיה ליברוב]]
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]
* ר' [[מרדכי בלינוב]]
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]
* ר' [[שלמה מטוסוב]]
* ר' [[עזריאל חייקין]]
* ר' מנחם מענדל ערד{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}
* ר' לוי באנון{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.
*הרב [[ברוך סבאג]], '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', שבועון בית משיח ב' טבת תשפ"א עמוד 20.

==קישורים חיצוניים==
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו]''', הידברות
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] ב' כסלו תשע"ז
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו] - [[חב"ד אינפו]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]
{{הערות שוליים}}