עריכת הדף "תגים"

{{אות}}
ה'''תגים''' הם מקלות כעין צורת ז' קטנה המופיעים על חלק מהאותיות ב[[סופר סת"ם|כתב סת"ם]], וכתבאו הראשונים{{ערה|המנהיג ועוד.}} שהם הלכה למשה מסיני.

לתגים משמעות עמוקה, הן ברמה ההלכתית כפי שמסופר בגמרא{{הערה|מנחות כ"ט ב'.}} ש[[רבי עקיבא]] היה דורש את כתרי האותיות, והן על פי פנימיות התורה.

==מקור ההלכה==
הגמרא{{הערה|במנחות כ"ט ב'.}} מספרת על ר' עקיבא שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות, ומעיר על זה רבא שהקוצים הם "זיונין" שצריך לצייר על שבע האותיות שעטנ"ז ג"ץ. נחלקו הראשונים האם הכוונה לצורת זינין שצריך לצייר על ראש האותיות או שצריך לרבע לפחות 3 פינות מראשי האותיות הנ"ל, ולהלכה נפסק{{הערה|שו"ע או"ח ל"ו.}} שצריך גם לרבע את הראשים וגם לצייר את התגים.

==תיוג האותיות==
האותיות בכתב סת"ם מחולקים לשלוש קבוצות:
* אותיות [[א]], [[ו]], [[כ]], [[ל]], [[מ]], [[ס]], [[פ]], [[ר]], [[ת]] (מלאכ"ת סופ"ר) - ללא תגים.
* אותיות [[ב]], [[ד]], [[ה]], [[ח]], [[י]], [[ק]] (בד"ק חי"ה) - תג אחד.
* אותיות [[ג]], [[ז]], [[ט]], [[נ]], [[ע]], [[צ]], [[ש]] (שעטנ"ז ג"ץ) - שלושה תגים.

אצל חלק מהסופרים נהוג כיום{{הערה|בעיקר בכתיבה הספרדית.}} לכתוב את הסת"ם ללא תגים, ולהוסיפם רק לאחר השלמת הכתיבה ובדיקה הראשונית{{הערה|בדיקת חסר/ יתר/ מוחלף במחשב. מדובר בעיקר בתפילין ומזוזות, שם במקרה שנמצא פסול לא ניתן לתקן.}}, כדי לחסוך את הזמן של התיוג, במקרה שימצא פסול בכתיבה וכן מטעמי נוחות.

בתיוג האותיות יש להיזהר בדברים רבים, שחלקם פוסלים את הסת"ם. יש לוודא שהתגים לא יגעו זה בזה, שיהיו מחוברים לאות כראוי{{הערה|תג שאינו מחובר נחשב לאות נחשב כאות זי"ן שזרוקה בין השיטין הפוסלת את הסת"ם, תג שנוגע בחבירו יכול להדמות לאות ש' או ע' או ח' קטנה וכן הלאה.}}, ושלא יכנסו לחלל אות ך' בשורה שמעליהם. ישנם סופרים המשתמשים בעט ברזל מיוחד הנקרא רפידוגרף לתיוג, וישנם סופרים המהדרים לתייג עם הקולמוס עצמו.

בתיוג מזוזות ותפילין ישנם תגים מיוחדים לפי [[קבלה]] הנקראים "תגי קבלה" אותם מוסיפים לכל ארבעת האותיות של [[שם הוי']] וכן באותיות מסויימות נוספות.

==בחסידות==
מקומם של התגים הוא ב[[בינה]]{{הערה|אור התורה וארא ב'תקנח. נח 1328.}}, דבר הבא לידי ביטוי גם בצורה שלהם, כאשר האותיות עצמם מסמלים את המידות, והתג הוא צורה של קו עם נקודה בראשו המסמלים את החכמים והבינה, כשמנקודת החכמה נמשך קו הבינה.

התגים מורים על כח הצומח, וכמו שכח הצומח עולה כלפי מעלה כך צורת התגים -שעולים כלפי מעלה. וכמו שהצומח מחובר לארץ ולא יכול להתנתק ממנה, כך התגים חייבים להיות מחוברים לאותיות (בשונה מהניקוד וכדומה, שמנותק מהאותיות עצמם){{הערה|אור התורה אמור תקפט. יתרו א'ג.}}.

==ראו גם==
*[[טנת"א]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/794590/ רבי לילדים: הַסּוֹד שֶׁל הַתָּגִים • שעת סיפור]''' {{וידפו}}
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&st=&pgnum=600 ספר הלקוטים דא"ח צמח  צדק אות ט' עמוד א'קכט]'''

{{סתם}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אותיות]]