עריכת הדף "שמיטת כספים"

{{לעריכה}}
{{סוגיה
|שם הסוגיה=שמיטת כספים
|מקרא=[[ראה]] א-ו; ט-י
|משנה=[[מסכת שביעית]] פרק י
|משנה תורה לרמב"ם=הלכות שמיטה ויובל פרק ט
|שולחן ערוך=חושן משפט סימן סז; אדמו"ר הזקן, [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh6/1/1/34.htm הלכות הלואה סעיף לד] ואילך
|ספרי מניין המצוות=[[ספר המצוות לרמב"ם]] מצוות עשה רמא; מצוות לא תעשה רל-רלא; [[ספר החינוך]] מצוות תעה, תעז, תפ
|שיחות=חלק יז, בהר ב; חלק לב, בהר א
}}
'''שמיטת כספים''' היא אחת ממצוות שנת ה[[שמיטה]], ועניינה להשמיט את כל החובות בשנה השביעית ולא לתבוע אותם.

==המצוה==
מצוה להשמיט את החובות בשנה השביעית, ואסור לתבוע אותם, כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'}}{{הערה|ראה טו, ב.}}.

אסור להימנע מלהלוות קודם השמיטה, מחשש שהחוב יישמט, כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר: קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ}}{{הערה|ראה טו, ב.}}.

על אף שאין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג שיש שם שמיטת קרקע, שהרי ישוב הקרקע לבעליו בלא כסף, תקנו חכמים שגם בזמן הזה תהא נוהגת מצווה זו כדי שלא תשתכח תורת שמיטת הכספים מ[[ישראל]].

גדר המצוה הוא חובה על האדם להשמיט את חובותיו, ולא שהתורה פועלת שהם יישמטו מאליהם. החוב עודנו בתוקפו, אלא שהמלוה מצווה שלא לתבוע אותו. מסיבה זו, רוח חכמים נוחה ממי שמחזיר את חובותיו למרות שהמלוה מודיע לו על השמטתם - כי שיעבוד החוב עדיין בתוקף, ולאחר שהמלוה קיים את מצוותו והשמיט אותו, יש בכך דבר טוב כאשר החוב נפרע{{הערה|לקוטי שיחות חלק יז, שיחת בהר ב, סעיף ה ואילך.}}.

==פרוזבול==
פרוזבול הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב. הפרוזבול ניתקן בידי הלל הזקן בסוף תקופת בית שני, והוא בשימוש נרחב גם בימינו.
=== זמן עריכת הפרוזבול ===
[[הרבי]] הורה לעשות פרוזבול הן בתחילת ה[[שנה]] והן בסופה:

מכיון שיש הסוברים{{הערה|1=[[הרמב"ם]].}} אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה. מסיבה זו עורר הרבי בשנת [[תשמ"ז]] לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעית.

אך גם בשנת [[תשמ"ו]] עורר הרבי לפרסם בכל מקום אודות שנת השמיטה, ולערוך פרוזבול לפני [[ראש השנה]] של שביעית, והציע שיהיה זה מיד אחרי התרת נדרים.

מצוה לפרסם דעת [[רבינו הזקן]] בשולחנו{{הערה|1=הלכות הלוואה, לח.}} וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני [[ראש השנה]] של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"{{הערה|הערת הרבי הנדפסת ב[[ספר המנהגים]], עמ' 86.}}. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"{{הערה|שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.}}, אך ממה שכתב שם{{הערה|בסעיף לו.}} "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"{{הערה|כמש"ש בסעיף לה.}}, אלא יש לנהוג כן לכתחילה{{הערה|שם=לקוש כ"ד|[[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.}}. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]], ז, עמ' 356. וכך מנהג הרבי ב[[ערב ראש השנה|ערבי ראשי שנים]] של שמיטה, לומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת נדרים (פרט לערב ר"ה [[תשי"ב]] שאמר את נוסח הפרוזבול - מתוך שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] - לפני התרת נדרים).}}.

=== אופן עשיית הפרוזבול ===

אפשר להנהיג שהרב יצרף אליו שני אנשים כשרים ויכתוב את נוסח הפרוזבול, ואז יוכלו להצטרף לפרוזבול על ידי חתימה ועל ידי שליח לחתימה וכו'{{הערה|שם=לקוש כ"ד}}.

מחמת חביבותם של דברי סופרים (בנדון דידן - תקנת הפרוזבול), ומחמת החביבות שבהליכה בדרכי [[אדמו"ר הזקן]] ופסקיו (בעשיית הפרוזבול בכלל, ובערב שביעית בפרט), כדאי להשתדל להלוות כסף לרעהו, כדי שיוכל לקיים את ענין הפרוזבול בסוף שביעית{{הערה|[[לקוטי שיחות]], שם}}.

==מעלת הפרוזבול==
אף שלכאורה תקנת הפרוזבול באה בעקבות ירידת הדורות וחשש לעבירה על איסור התורה, יש בה מעלה של עשיית סייג לתורה, שהרי היא פעלה חיזוק בענין ההלוואות זה לזה שנחלש - וכאשר מחזקים ענין שנחלש הרי הוא בתוקף יותר. מעלה נוספת יש בתקנת הפרוזבול, שהיא מסתמכת על חלקו של כל יהודי בארץ ישראל - ובכך מביאה לידי גילוי את חלקו של כל יהודי בארץ, מעין מה שיתגלה ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תשמ"ט (סה"ש ח"ב ע' 440).}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/712371/ הרב אליעזר ברוד בשיעור על "פרוזבול"]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/133395 "פרוזבול" ו"תקיעת שופר". מה הקשר? רעיון לקראת ראש השנה ושנת השמיטה / מתורת הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/service/713528/ נוסח שטר פרוזבול למסירה לבית דין]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:שמיטה ויובל]]