עריכת הדף "אהבה כמים"

{{אהבה ויראה}}
'''אהבה כמים''' זהו סוג ב[[אהבה]] של יהודי כלפי הקדושה המסמל אהבה בהתבוננות והתיישבות{{הערה|ראה [[המשך תער"ב]] חלק שני עמוד תתמט}}. אהבה זו מקורה הוא ב[[כהנים]] משוייכת [[קו הימין]], בשונה מסוג האהבה השני [[אהבה כרשפי אש]] שמשויכת ל[[לוי|לווים]] ומקורה הוא ב[[קו השמאל]]. 

==עניינה==
אהבה כמים נקראת כך כי שכשם שמים נשפכים ממקום גבוהה למקום נמוך (מלמעלה למטה) כך על-ידי עבודת הכוהנים (מקור האהבה כמים) באהבה מעומק הלב הם ממשיכים [[אור אין סוף]] מ[[הקדוש ברוך הוא]] למעלה - ל[[בני ישראל]] למטה. ועוד סיבה שנקראת כי כמו שהמים מדבקים דברים כך גם אהבה זו היא 'מדבקת' את היהודי במהלך עבודתו את השם והשגתו{{הערה|ראה תורת מנחם חלק י"א עמוד 124, וכן תורת מנחם חלק י"ב עמוד 65}}.

אהבה כמים מגיעה רק לאחר עבודה של יהודי שמשיג בשכל את זה שהשם הוא גדול על כולם ורואה עד כמה העולם הזה הוא קטן לעומת השם ולמרות זאת הוא מרגיש קרוב לאלוקות מצד היהודי הוא יכול לבוא לדרגת אהבה כמים. בשל כך אהבה זו נהדרת את ההתלהבות הגדולה שיש ב[[אהבה כרשפי אש]] כי היא מוגבלת בשל היותה שייכת לעניין של הבנה והשגה{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 65}}. בעוד האהבה של בחינה זו מגיעה בשל הרגשתו של היהודי כ-'''קרוב''' להשם, האהבה של אהבה כרשפי אש מגיעה בשל הרגשתו של היהודי כ-'''רחוק''' מהשם{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמוד 65}}. אהבה כמים לא מצריך שינוי רגילות צל האדם{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק שלישי עמוד א'שלה}}.

האהבה כמים נמשכת אל היהודי במשך כל היום ולא רק בזמנים מסוימים כמו האהבה כרשפי אש{{הערה|[[לקוטי תורה]] על [[פרשת חוקת]] ס"ג א, [[אור התורה]] פרשת במבדבר, כרך ג' עמוד תתסח, ועוד}}.

אהבה כמים יש בה גם בחינת [[ביטול]], ועל-ידי העבודה של אהבה כמים בבחינת ביטול נמשכים לעולם הזה אורות שלמעלה מהכלים ולמעלה מ[[סדר השלתשלות]]{{הערה|תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253}}.

==מקור האהבה כמים==
מקורה של אהבה זו הוא בעבודת ה[[כהנים]] שנעשית ב[[קו הימין]] בספירות [[חכמה]] [[חסד]] ו[[נצח]], ל[[אברהם אבינו]] הייתה אהבה כמים{{הערה|[[לקוטי שיחות]] מפתח עניינים אות י' - יצחק.}}. אדמו"ר הזקן ממשיל את האהבה כמים ל[[כסף]] בעוד את האהבה כרשפי אש ממשיל לזהב{{הערה|[[תורה אור]] תצווה, פ"ד א., [[לקוטי תורה]] נשוא, כ"ג, ג. ועוד}}.

בסיפור מכירת יוסף בתורה משויך שר המשקים לבחינת האהבה כמים, ואילו שר האופים לאהבה כרשפי אש{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ד' עמוד 305}}.

==ראו גם==
*[[אהבה כרשפי אש]]

{{הערות שוליים}}