לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
אהבה כרשפי אש
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־16:12, 7 בינואר 2022 מאת
חסיד של הרבי
(
שיחה
|
תרומות
)
(
←
עניינה
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{סוגי אהבה}} '''אהבה כרשפי אש''' הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה ב[[אהבה]] של יהודי כלפי [[הקדוש ברוך הוא]] והתורה ומצוות, בחינת אהבה זו מקורה הוא ב[[לוי|לוויים]] ומשוייכת ל[[קו השמאל]] ועניינה הוא [[רצוא]] המסמלת תשוקה עזה של יהודי לה', ובמקורה היא נחשבת לנעלת על סוג האהבה השני [[אהבה כמים]] שמקורה הוא מ[[קו הימין]] ובעבודת ה[[כהנים]]. אהבה זו מסמלת אהבה עזה מאוד (כרשפי אש) אצל יהודי שרוצה להתכלל באלוקות עד כדי [[כלות הנפש]]. ==עניינה== אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי שמרוב אהבתו את [[הקדוש ברוך הוא]] כל תשוקתו היא להתנתק מה[[עולם הזה]] להידבק ולהיכלל באלוקות ולהגיע לידי [[כלות הנפש]]{{הערה|שם=נ|[[לקוטי אמרים תניא]] פרק נ'}}. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן, נר, ופתילה כך גם באהבה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שב[[נפש הבהמית]], הנר נמשל ל[[נפש האלוקית]] והפתילה זוהי ה[[תפילה]] שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקית, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את ה'שמן' - ה[[נפש הבהמית]] עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות{{הערה|תורה אור פרשת מקץ ל"ח, ג.}}, וזאת בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה ב[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] שב[[מרכבה]]{{הערה|{שם=נש}}. אהבה זו מתחלקת לכמה סוגים, יש אהבה כזאת המגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ללא שום עבודה מצד האדם{{הערה|ראה אהבה כזאת ב[[לקוטי אמרים תניא]] פרק מ"ג}} ויש דרגה גבוהה יותר של אהבה כרשפי אש המגיעה אחרי עבודה רבה מצדו של היהודי (בבחינת [[אתערותא דלתתא]]). ובפרטיות יותר אהבה זו מתבטאת על-ידי כך שיהודי מרגיש את עוצמתו ומעלתו של הקדוש ברוך-הוא לעומת שאר הנבראים ומרגיש בגודלו ומעלתו של ה' ואפסיות העולם הזה ותענוגותיו, לרוב התבוננות זו באה בשעת ה[[תפילה]]{{הערה|שם=תפ|ראה [[לקוטי תורה]] [[פרשת במדבר]] ב, ג'. וכן לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג'.}} ועל-ידי התבוננות זו נפעל אצל היהודי [[יסוד האש]] שבליבו ונבערת אצלו התשוקה העזה לאלוקות בבחינת [[רצוא]] (שרוצה ומשתוקק להידבק באלוקות). אך תשוקה זו אינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת [[שוב]] שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת [[ציצית]] [[תפילין]] וכו'{{הערה|שם=נ}}. ==מקור האהבה כרשפי אש== מקור האהבה כרשפי אש הוא בעבודת ה[[לוי|לוויים]] ב[[קו השמאל]] בספירות [[בינה]] [[גבורה]] ו[[הוד]], ובמיוחד נמשכת מ[[בינה|ספירת הבינה]] בשל היות מוח הבינה עובר בוושט השמאלית של האדם המלאה בדם, ומוושט זו מגיעה ההתפעלות של היהודי והתשוקה שלו להיכלל באלוקות. כמו כן האהבה כרשפי אש משויכת ל[[רצוא]] בעקבות תשוקתה לרצות אלוקות עד כדי [[כלות הנפש]]. [[אדמו"ר הזקן]] ממשיל את האהבה כרשפי אש ל[[זהב]] המסמל את [[מידת הגבורה]] שב[[אהבה]]{{הערה|ראה [[תורה אור]] על [[פרשת מקץ]], ל' ד. וכן לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג.}} בשונה מ[[אהבה כמים]] הנמשלת ל[[כסף]] המסמלת את [[קו הימין]] וה[[חסד]] שבה{{הערה|שם=נ}}. אצל ה[[אדם]] עצמו האהבה כרשפי אש שוכנת ב[[חלל הימני שבלב]]{{הערה|תניא פרק י"ב}} שנדלק לרוב בעת התבוננות של יהודי בתפילה{{הערה|שם=תפ}} ובעיקר מתחילה בעת ההתבוננות ב[[פסוקי דזמרה]], [[אהבת עולם]] והאהבה נדלקת לגמרי באמירת המילה "אחד" שבשמע ישראל{{הערה|שם=נש|לקוטי תורה נשוא כ"ח, ג.}}. ==ראו גם== *[[אהבה כמים]] ==קישורים חיצוניים== *[https://abc770.org/article_node_463/ פרק נ בליקוטי אמרים – אהבה כרשפי אש {{חב"ד אור אין סוף}}] {{הערות שוליים}}
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (15):
תבנית:*
(
עריכה
)
תבנית:אהבה ויראה
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:חב"ד אור אין סוף
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כפול
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט-צף
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)