עריכת הדף "חסידות סדיגורה"

 '''חסידות סאדיגורה''' היא חצר חסידית מגזע [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] שנוסדה בעיירה סדיגורה<ref>מייסד השושלת רבי ישראל מרוז'ין התגורר בעצמו בעיירה סדיגורא לאחר בריחתו מרוסיה</ref>
מרכז החסידות כיום הוא בבני ברק<ref>לאחר פטירת האדמו"ר רבי ישראל משה, בשנת תש"פ, פתח בנו הגדול חצר נוספת בירושלים, ואח נוסף בלונדון, אך מרכז החסידות היה ונותר בבני ברק</ref>

== שושלת החסידות ==
=== הדור הראשון והשני ===
בשנת תר"ב – לאחר שנאלץ לברוח מהצאר ניקולאי - הגיע [[רבי ישראל מרוז'ין]] לעיירה סדיגורה שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרית והקים שם מחדש את חצרו. לאחר פטירתו בג' בחשוון תרי"א, מילא את מקומו בנו הבכור רבי שלום יוסף פרידמן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו. 

לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורה אחיו רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורה ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן".
רבי אברהם יעקב כיהן כאדמו"ר בסאדיגורא במשך 32 שנים, ונפטר בשנת תרמ"ג.

אחריו כיהן כאדמו"ר מסאדיגורה בנו, רבי ישראל פרידמאן, מחבר הספר "אור ישראל". רבי ישראל נפטר בשנת תרס"ז<ref>אחיו, רבי יצחק פרידמאן, עבר לעיירה באיאן והחל את שושלת באיאן</ref>.

=== הדור השלישי ===

אחר פטירתו כיהנו באדמו"רות בניו:

רבי אהרן פרידמאן, בעל ה"קדושת אהרן", שרוב חסידי אביו נהרו אליו – אך הוא נפטר כשש שנים אחריו, בי"ט בתשרי תרע"ג,

רבי אברהם יעקב (השני) פרידמאן, בעל ה"אביר יעקב", שבסוף ימיו התגורר בתל אביב ונפטר בה' טבת ה'תשכ"א<ref>נטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים</ref>,

רבי שלמה חיים פרידמאן<ref>כונה "ר' שלמה'ניו"</ref>, שבזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה והפסיק לכהן כאדמו"ר באופן רגיל, והעדיף לעסוק בעסקנות ציבורית למען הפליטים ובישוב ארץ-ישראל.

=== הדור הרביעי, החמישי והשישי  ===

לאחר פטירת רבי אהרן, מונה בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמאן  - בהיותו בגיל 16 בלבד – לאדמו"ר מסדיגורא. באדר תרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. הוא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגו"י, ודברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי". נפטר בכ"ט ניסן תשל"ט ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים.

אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי אברהם יעקב פרידמאן כאדמו"ר. הוא העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים.

בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, רבי ישראל משה פרידמאן, הוכתר לאדמו"ר מסאדיגורה אחריו. בחיי אביו כיהן כרב הקהילה בלונדון. נפטר לאחר מחלה קשה בכ"א באב תש"פ. (ערך מורחב אודותיו: [[ישראל משה פרידמן|רבי ישראל משה פרידמאן]]).

=== הדור השביעי ===

רבי ישראל משה פרידמן מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24 הרב רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן.

 למרות זאת החליטו הרבנית ושאר הבנים, לאפשר לשנים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו"ר: בנו הגדול הרב מרדכי שלום יוסף<ref>מכונה גם מש"י</ref> לתואר אדמו"ר מסדיגורה ירושלים ובנו הרב אהרן דב בער לתואר אדמו"ר מסדיגורה לונדון. 

עם כל זאת, רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שבבני ברק, תחת הנהגת רבי יצחק יהושע העשיל.

== קשרי החסידות עם חסידות חב"ד-ליובאוויטש ==

במשך השנים שמרו אדמו"רי החסידות על קשר קרוב עם חסידות חב"ד.
 
כבר רבי ישראל מרוז'ין היה ידיד קרוב לאדמו"ר הצמח צדק, ובקשר זה המשיכו צאצאיו.

האדמו"ר רבי אברהם יעקב בעל ה"עקבי אבירים" הי' ביחידות אצל הרבי ושוחח איתו ממושכות.

 הוא פעל רבות לעזרת המבצעים, ואף יצא בקריאה של חיבה אל כל יהודי באשר הוא להתחיל להניח תפילין בכל יום<ref>[https://col.org.il/news/22124 ראה כאן]</ref>. האדמו"ר אף סייע רבות ל"מרכז רבני אירופה" החב"די.

בנו רבי ישראל משה היה אף הוא בקשר עם הרבי והי' ב"חלוקת דולרים". הוא ציין בכל עת את התפעלותו ממפעל השליחות שהקים הרבי, וממסירות הנפש של השלוחים<ref>[https://col.org.il/news/69707 דוגמא לכך, ראה כאן]</ref>.

רבי ישראל משה פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' שלום מרדכי רובשקין.

בבנו ממשיך דרכו רבי יצחק יהושע העשיל כיבד בנוכחותו את סיום הרמב"ם שנערך ע"י צאגו"ח בי"ב תמוז ה'תשפ"א, כאשר קודם לכן אירח בביתו משלחת רבני חב"ד שהזמינו אותו לסיום.


== לקריאה נוספת: ==

[https://col.org.il/news/126208 אבל בעולם החסידות - האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל נפטר בגיל 65]

[https://col.org.il/news/126299 משלחת רבני חב"ד ניחמה את בניו של האדמו"ר מסאדיגורה]


== הערות שוליים ==