עריכת הדף "זמן השקיעה"

[[קובץ:שקיעה.jpg|250px|ממוזער|[[שקיעת החמה]]]]
{{בעבודה}}
'''זמן שקיעת החמה''' הינו [[מחלוקת]] פוסקים, בעניין זמן [[שקיעת החמה]].
==מקורו==
ב[[גמרא]] ב[[מסכת שבת]]{{הערה|ל"ד,עמ' ב'}} מובא שזמן "[[בין השמשות]]" נחשב כחצי יום וחצי לילה. בהמשך הגמרא מביאה שזמן "בין השמשות", מתחיל לאחר "[[שקיעת החמה]]", שאז פני המזרח מאדימים והחלק התחתון ברקיע השחיר, אך עם זאת, החלק העליון עדיין מאיר. [[רבי יוסי]] סובר, שזמן "בין השמשות"  הינו הזמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, ובלתי אפשרי לדעת, מתי הוא בדיוק. לעומת זאת, [[רבי נחמיה]] מביא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל.{{הערה|בהמשך ה[[גמרא]] מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הכרמל ולרדת ממנו בחזרה.}}.

אזכור נוסף לגבי זמן "שקיעת החמה" הוא ב[[תלמוד הירושלמי]] שם נאמר לגבי [[זריחת החמה]] שהיא מתרחשת "כדי שתהא החמה מטפטפת בין ראשי ההרים"{{הערה|ברכות, ה"א, פ"ב}}, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר שדין זה נוגע גם לגבי [[שקיעת החמה]].{{הערה|שם=שבת|סדר הכנסת שבת}}

במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות".

==שיטות הפוסקים==
*'''שיטת הגאונים:''' ה[[גאונים]] [[רבי שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]{{הערה|הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.}} סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו ה[[שמש]] שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "[[צאת הכוכבים]]". כשיטה זאת סוברים [[רש"י]], [[הרי"ף]],[[הכוזרי]], [[רב סעדיה גאון]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], [[הרמב"ם]] ועוד{{הערה|הובאו ב[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}.
*'''שיטת רבינו תם:''' [[רבינו תם]] סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מרחש "[[צאת הכוכבים]]"{{הערה| ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.}} לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאת סוברים [[הריטב"א]], [[הרמב"ן]], [[הרשב"א]] ועוד{{הערה| הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם}}.
*'''שיטת היראים:''' שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין{{הערה|ספר היראים, סי' רעד.}}.

[[רבי יוסף קארו]] בספרו ה"[[שולחן ערוך]] פסק כשיטת [[רבנו תם]],{{הערה|או"ח, סי' רס"א}} רבי [[אברהם חיים נאה]] פסק שיש לעשות כשיטת הגאונים, ורק יחידי סגולה הולכים ע"פ שיטת רבנו תם.{{הערה|קצות השולחן סי' צג בבדה"ש סק"ב, ובספרו שיעור מקוה עמ' קפד, ושם בקונטרס שיעורי ציון עמ' עו, ובסוף קצות השולחן חלק ג' במאמרו 'זמן צאה"כ בארה"ק' ד"ה ולדינא}} [[הגר"א]] {{הערה|בביאור הגר"א או"ח סי' רסא וביור"ד סי' רסב.}} ו[[אדמו"ר הזקן]] (אודות שטיתו ראה לעיל) פסקו כשיטת הגאונים, בעקבות כך פשט המנהג בישראל לנהוג כשיטת הגאונים.
 	
בשנת [[תשי"ד]] עורר האדמו"ר מסאטמר רבי [[יואל טייטלבוים]] להחמיר בכניסת שבת כשיטת היראים, ובצאת שבת כרבנו תם, בעקבות כך בקהילות רבים ב[[ארצות הברית]] נוהגים כך.
===שיטת אדמו"ר הזקן===

===סוף זמן [[תפילת מנחה]]===
{{הלכה}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/hyom/gat שיטת אדמו"ר הזקן בעניין השקיעה]
{{הערות שוליים}}