עריכת הדף "בחירות"

{{בעבודה}}
{{פירוש נוסף|נוכחי= מושג בחירות|אחר=בחירות לכנסת ישראל|ראו=[[בחירות לכנסת]]}}
'''בחירות''' הן שיטה למינוי בעלי תפקידים, באופן שמאפשר לכל הנוגעים להשפיע על הליך המינוי.
==התערבות חב"ד בבחירות==
אמנם חב"ד אינה מתערבת בפוליטיקה, אך עם-זאת, הרבי ראה את השתתפות בבחירות כ"זכות וחוב קדוש", בהדש שהשתתפות בבחירות אינה התערבות בפוליטיקה, אלא השתדלות הכרחית בדרך הטבע לחזק את הכוחות הנאמנים להוראות התורה ודרכה.

הרבי חזר רבות על דעתו הנחרצת והברורה כי חובה להשתתף בבחירות, ובאחת הפעמים התבטא הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]], חלק י"א, עמ' קטז-ח.}}, כי "אנו אין לנו אלא דברי נשיאינו, היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר גם עתה עומד במרום ומשמש וגם כאן, ולהבחירות לכנסת הראשונה ציווה והשתדל שישתתפו בהם, שמזה מובן שלא רק שמותר הדבר אלא שמחוייבים בזה."

הרבי ציין עד כמה חשובה הצבעתו של כל אחד ואחת, והסיף, כי כבר ידוע פסק התורה, שלעולם יראה עצמו שקול וכולי, וכל העולם שקול, ובעניין הבחירות, הרי לפעמים על ידי קולות בוחרים מתי מספר יכולה להשפיע במשך הזמן שלא תתקבל איזה גזירה או גם לבטל מהגזירות הקיימות כבר, ו"מי הוא זה בימינו אלה היכול לומר אני את נפשי הצלתי".

הרבי מוסיף{{הערה|שם עמוד קסח.}} וקובע, כי האחריות הרובצת על כתפיו של איש שהוא בעל השפעה{{הערה|"וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים"}} גדולה במיוחד, ובמקרים של חקיקת חוקים בלתי רצויים הרי תקלת הרבים, חס ושלום, תלויה גם בו.

הרבי מסיים בהבהרה כי הערבות ההדדית שנתחדשה במתן-תורה איננה מותירה מקום כלל להנהגה מסוג של "אני את נפשי הצלתי".

בשנים הראשונות להקמת המדינה, התנהל ויכוח סוער בדבר השתתפות בבחירות. הרבי מסביר במכתביו, כי אי השתתפות בבחירות דורגמת לחילול ה'{{הערה|שם עמ' שנז.}}. 
הרבי כתב, כי מוסיפים עוד כמה נציגים{{הערה|"דעפוטאטען".}} מה'כופרים', והם מכריזים על זה בחוץ לארץ וגם בארץ הקודש שזהו ראיה מוכחת על רוב דיעות באה"ק ת"ו ואין לך חילול השם גדול מזה. ואם [=כדברי ה'קנאים' בטענתם כנגד ההשתתפות בבחירות] זהו מג' עבירות הנ"ל - הרי אין תירוץ שיוכלו לקחת [='מסים'] בעל-כרחם. הרבי מסכם, שזו קנאות שלא במקומה:

{{ציטוטון|במה שנוגע לעשיריות אלפים או גם מאות אלפי של בני-ישראל שיוכלו לקיים בנקל יותר מצוות אלקינו בחיי יום יומים - הרי דווקא בזה משתמשים בקנאות שאינה במקומה כלל.}}

את התנגדותו הנחרצת להימנעות בבחירות חותם הרבי בהבהרת שתי נקודות נוספות{{הערה|שם ובעמוד שנח}}: א. הסבורים שאי השתתפותם בבחירות תהווה "מחאה מבחוץ" - הרי "אינו מובן כלל מהו הסתירה שבין שני הדברים, כיוון שיש למחות מבחוץ ויש למחות בפנים". ב. היפרדות והיתנתקות מסוגים מסויימים של יהודים - מופרכת מעיקרה על-פי המבואר בתורה בכלל ובפנימיותה, במיוחד במצוות אהבת- ישראל.

==הבחירות ב[[קראון הייטס]]==
בכל כמה שנים נערכות בחירות ל[[ועד הקהל]] בשכונת קראון הייטס. גם לבחירות אלו הקדיש הרבי שיחות, אגרות והתייחסויות רבות.

הרבי ביקש מתושבי השכונה לבוא ולהשפיע שהמתאימים בעיניהם ייצגו את הציבור. הרבי הדגיש שהבחירות אינם בסתירה לאחדות ואהבת ישראל, מכיוון שלכל יהודי יש חלק הן בעולם הבא והן בעולם הזה. כל בוחר רושם מי לדעתו מתאים יותר למלאות את חלק ה'יושב ראש' ומי ימלא בהצלחה את תפקיד הגזבר וכו'.
הרבי אמר שכל החשבנות מדוע לא לבוא ולהצביע (אין זה מכבודי, יש עיסוקים יותר חשובים וכו') הינם מה'חלל השמאלי' (=היצר הרע).
כמו כן הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת [[תשמ"ו]] הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' ל[[צדקה]] לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת [[צדקה]] ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ו}}.

==המשמעות של הבחירות בעבודת השם==
בתקופה שהתקיים בחירות{{הערה|וכלשון הרבי,"בהכנס כמה וכמה מאחינו בני ישראל לקלחת הבחירות".}} בכמה אזורים, כתב הרבי לחבר הכנסת [[יוסף בורג]] בנושא הבחירות ומשמעותם בעבודת ה', 
אשר לומדים מהבחירות, שלמרות שהבוחר הינו בשר ודם, הנבחר משתדל למצוא חן בעיניו, בלב ובנפש, ואף יתאמץ ויטרח ובלבד שיהיה נבחר בפועל, ועל אחת כמה וכמה בנוגע ל[[הקב"ה]],{{הערה|שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'}}, שכמו שהיה בעת [[מתן תורה]], אינו דין שיתנהג באופן האמור, למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת. הרבי גם מוסיף, שבנוגע לבוחר בשר ודם, הרי על הנבחר לגמול לבוחר{{הערה|כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה}},  מה שאין כן בנוגע להקב"ה, שהוא הנותן והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר, זה לימוד התורה וקיום מצותיה, אף גם זה לטובת הנבחר.
{{הערות שוליים}}