עריכת הדף "משתמש:פולע/מולד הלבנה"

{{בעבודה}}
מולד הלבנה הינו  הזמן בו עומדת הלבנה בקו ישר בין ה[[שמש]] לבין [[כדור הארץ]]. במולד הלבנה [[קידוש החודש|מקדשים]] את ה[[חודש]].  על מולד הלבנה נהוג להכריז מדי [[שבת מברכים]], בעת הכרזת מועד ה[[ראש חודש]].

==עניינה==
אדמו"ר הזקן מביא במאמר להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת, את מעלתה ועניינה של מולד הלבנה.
===אלחנן תשמ"ה===
בשיחה של הרבי בפרשת אלחנן תשמ"ה מבאר כי על ידי עבודת הביטול בחציו השני של החודש עד לתכלית הביטול והעלם הלבנה לגמרי (ברגע שלפני המולד), אזי נעשה הענין ד"יחוד שימשא וסיהרא"{{הערה|אה ס' הערכים¬חב"ד ערך אור הלבנה ע' שט. וש"נ.}}, היחוד עם ה"מאור", שמעלתו באין ערוך לגבי מעלת האור.
ולדוגמא — החילוק בין תלמיד ב¬ריחוק מקום מרבו ומפרש דבריו ומוסרם לאחרים, לכמו שהוא עומד לפני רבו ומקבל תורתו ממנו, דמובן דכאשר הוא לפני רבו, הרי הוא בטל לגמרי כדי שיוכל לקבל תורת רבו ואז הוא במעלה נעלית ביותר{{הערה|ראה ס' הערכים שם ע' דש ואילך}}.

פ"ז מובן הקשר ד"מכאן ואילך" מוסיפים בלימוד התורה בלילות לט"ו באב שבו קיימא סיהרא באשלמותא:

תוכן ענין לימוד התורה בלילות הוא כדי לזכות בכתר התורה כנ"ל, דהיינו להגיע ל"מאור"{{הערה|ראה ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז (ובקרבן העדה שם). פתיחתא דאיכ"ר ב.}} שבתורה, קדושת התורה והשכינה שבתורה, שהיא למעלה באין ערוך מ"אור" התורה, ולהגיע לזה הוא דוקא ע"י לימוד התורה בלילה, מתוך לילה ונמיכות הרוח ושפלות, ענין הביטול.

ולכן דוקא "מכאן ואילך" — לאחרי מילוי הלבנה דט"ו באב, מתחילה שלימות נעלית יותר, לימוד התורה בלילות כפי' הנ"ל הבא ע"י הענין כפשוטו, שעי"ז מגיעים ל"מאור" שבתורה.

ויש לומר, שזהו גם הקשר בין חודש אב להמשכו חודש אלול — שבחודש אלול הוא הזמן של "מלך בשדה", כמשל הידוע של רבינו הזקן{{הערה|לקו"ת פ' ראה לב, ריש ע"ב.}} שבאלול הקב"ה מקבל כאו"א מישראל בסבר פנים יפות, כמו "מלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב¬שדה" — כי עבודת הביטול בחציו השני של חודש מנחם אב (שבו ובחותמו דוקא מברכים חודש אלול) — תכלית השלי¬מות בענין הביטול, ביטול הבא לאחרי תכלית העילוי ד"קיימא סיהרא באשל¬מותא" כפי שהוא בחודש מנחם אב (כנ"ל) — היא ה"כלי" לגילוי ד"מלך בשדה" בחודש אלול, ע"ד וכמש"נ "מרום{{הערה|ישעי' נז, ט.}} וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח"; "ואל{{הערה|ישעי' סו, ב. וראה תו"א בתחלתו (א, ג).}} זה אביט אל עני ונכה רוח" דוקא,
והקב"ה מקבל כאו"א מישראל "בסבר פנים יפות, ומראה פנים שוחקות לכולם"{{הערה| ל' אדה"ז בלקו"ת שם.}}, וממלא כל בקשותיהם ומשא¬לות לבבם לטובה ולברכה, לכתיבה וחתימה טובה, ונכתבים ונחתמים לאלתר לחיים{{הערה|ר"ה טז, סע"ב.}}, ובאופן של "מוסיף חיים על חייו", עד — לחיים הנצחיים והאמיתיים בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
{{הערות שוליים|}}