עריכת הדף "אפיקומן"

[[קובץ:מצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצה]]
'''אפיקומן''' הינו מצה{{הערה|חצי מחלק המצה האמצעית משלוש המצות המונחות בשולחן הסדר, המוחבאת עד סוף [[ליל הסדר]]}} אשר אוכלים אותו ב[[ליל הסדר]] בסימן "[[סימני הסדר#צפון - אכילת האפיקומן שהי' צפון וטמון|צפון]]".
==מקור==
מקור מנהג זה הינו אכילת קרבן הפסח בסופו של הלילה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, אשר נאכל עם [[מצה]], וכפי שכתוב במשנה, [[מסכת פסחים]]{{הערה|י, ח}}: {{ציטוטון|אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן}}{{הערה|על משנה זו נחלקו [[רב]] ו[[שמואל]] על כוונת הפירוש, כאשר רב סובר שהפירוש הוא שחל איסור ללכחת מקבוצה אחת האוכלת קורבן הפסח לקבוצה (חבורה) שניה, אך שמואל סובר לעומתו, שהכוונה היא שאוכלים את האפיקומן בכדי שלא יישאר לאחריו טעם בפה (כמין קינוח)}}.

==זמן אכילתה==
{{ערך מורחב|ערך=[[סימני הסדר#צפון - אכילת האפיקומן שהי' צפון וטמון|סימני הסדר - צפון]]}}
מדייקם לאכול את האפיקומן{{הערה|בחוץ לארץ - בלילה הראשון}} שיהיה לפני חצות, כפי קרבן הפסח שהיה נאכל רק עד חצות{{הערה|הרבי נהג בקביעות בלילה הראשון בהתקרב שעת חצות, לפנות לאחד הבחורים שעמד לידו ולשאול "מה השעה"{{מקור}}}}. אחר אכילת האפיקומן, ממשיכים באמירת הלל וההגדה, שמסתיימת הרבה אחר חצות הלילה.

לאפיקומן לכתחילה טוב לאכול שני "כזיתים", לאור שתי דיעות בעניין: שכזית האפיקומן הוא זכר לפסח, או שהוא זכר למצה הנאכלת עם הפסח. וכדי לצאת ידי שתיהן, טוב לאכול שני כזיתים. וכן הוא מנהג הרבי.
ואם קשה עליו לאכול שני כזיתים, שאז אוכל רק כזית אחד, עליו להתנות שהוא זכר על פי הדעה שהלכה כמותה.

אם במצה המיועדת לאפיקומן אין כשיעור המספיק לכל בני הבית, יקבל כל אחד מבני הבית חתיכה קטנה ממנה, ולחתיכה זו יוסיפו עוד (מהצד) חתיכות מצה כשיעור הנדרש. אין לשהות מתחילת האכילה ועד סופה יותר מהזמן של "אכילת פרס"{{הערה|שיעור זמן אכילת פרס לכתחילה הוא ארבע דקות, ובדיעבד אפילו אם שהה יתר על כן יצא, ועל כל פנים לא יותר משבע דקות}}. אכילת האפיקומן בהסיבה, ויש לסיימו קודם חצות. לפני אכילת האפיקומן יש לשתות באופן שלא יבוא לידי צימאון אחר כך, כי לאחר אכילת האפיקומן אין אוכלים ואין שותים שום דבר{{הערה|חוץ משני הכוסות השלישי והרביעי, כמובן}}. ונזהרים אפילו משתיית מים.
==גניבת האפיקומן==
יש נוהגים שהילדים 'גונבים' את האפיקומן בליל הסדר, אך ב'הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים', בפסקה המתחילה במילה 'אפיקומן', כותב הרבי, שיש נוהגין שהתינוקות 'חוטפין' את האפיקומן (ומביאים תמורה איזו מתנה). ואומרים שמרומז בלשון רז"ל: "חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו"{{הערה|פסחים קט,א. חק יעקב סתע"ב סק"ב}}. ואין נוהגים בחטיפת האפיקומן בבית הרב, וכמאמר רז"ל - "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים{{הערה|ברכות ה,ב}}".

מנהג זה של שלילת גניבת האפיקומן אינו חידוש של חסידות חב"ד, והוא נוהג בקהילות רבות אחרות {{הערה|ראו בהרחבה ב'אוצר מנהגי חב"ד' סעיף עט עמ' קנג-קנד}}.

יש הסוברים גם שמנהג זה אינו חינוכי, ובמיוחד בליל הסדר שמטרתו היא "והגדת לבנך". וכפי מה שכתב בספר החינוך{{הערה|מצוה טז}} בטעם שנאסרה "שבירת עצם בפסח":
:"ועל-כך בתחילת בואינו להיות סגולה מכל העמים ממלכת כהנים וגוי קדוש, ובכל שנה ושנה באותו הזמן ראוי לנו לעשות מעשים המראים בנו המעלה הגדולה שעלינו לה באותה שעה ומתוך המעשה והדמיון שאנו עושים נקבע בנפשותינו הדבר לעולם".
וממשיך וכותב, אודות כך שאדם נפעל כפי פעולותיו ולבו, ואף אם הוא [[צדיק]], באם יעסוק תמיד בדברים של דופי, יכול חלילה להיות כרשע.

כל זה כתב אחר ההסבר הפשוט לאיסור שבירת עצם בקרבן פסח: "שאין כבוד לבני מלכים ויועצי ארץ לגרר העצמות ולשברם ככלבים ולא יאות לעשות ככה כי אם לעניי העם הרעבים" - כלומר, למרות ששבירת עצם שייכת לכאורה גם בקרבנות אחרים, הנה רק בליל הסדר אסרה התורה. 

ומודגשת במיוחד השפעת חג הפסח על כל השנה, שלכן אין אומרים 'חסל סידור פסח' וכדומה{{הערה|סיום הגדת [[הרבי]] וב"אותיות של נגלה" ב[[לקוטי שיחות]] כרך ה' עמ' 174 ואילך}}.

כמו כן [[הרבי]] אמר בשיחת ליל שני של חג הפסח [[ה'תשכ"ב]] {{הערה|אות ב', תורת מנחם כרך ל"ג עמ' 310-311}}:
{{ציטוט|תוכן=וזהו גם מה שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר באחת ההתוועדויות דלילות הפסח [ספר השיחות תש"ה ריש עמ' 48] שבליובאוויטש היו גנבים ידועים, ואף-על-פי-כן בלילות הפסח היו שובתים ממלאכתם... ומובן שהרבי לא אמר דבר צחות בעלמא, אלא זהו לימוד והוראה – שהגילוי שבלילות הפסח הוא באופן שחודר ופועל ("עס דערנעמט") אפילו אצל כאלו שהם גנבים.
ויש לבאר הדיוק בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שנקט הדוגמא של "גנבים" דווקא – כיוון שגניבת דעת היא הפתח לכל מיני רע, וכמאמר רז"ל "כך היא אומנות של יצר-הרע היום אומר לו עשה כך וכו' עד שאומר לו עבוד עבודה-זרה", וידוע פירוש כ"ק מו"ח אדמו"ר שהתחלת פעולת היצר-הרע היא מענייני קדושה, שגם הוא מסכים על עשיית מצוה באומרו: "עשה כך", ואף שזהו עניין של מצוה, מכל-מקום כיון שנתערבה כאן הסכמתו של היצה"ר, הרי זו גניבת דעת, ופתח ואחיזה כו', עד למעמד ומצב שאומר לו "עבוד עבודה זרה", והעצה היחידה היא – שלא יהיה עסק כלל עם היצר-הרע, אפילו לא הסכמתו על ענייני מצווה.
וזהו הפירוש בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שבלילות הפסח היו הגנבים שובתים ממלאכתם – שהגילוי שבלילות הפסח נמשך והגיע אפילו אצל הגנבים, שזהו המקור לכל מיני רע.
ועניין זה מובן גם על פי מה שכתוב בכתבי האריז"ל בביאור הטעם שיציאת מצרים הוצרכה להיות "לא על-ידי מלאך ולא על-ידי שרף ולא על-ידי שליח, אלא על-ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו", כי, מצד השיקוע במ"ט שערי טומאה, הרי כל הגילויים לא היו יכולים להגיע למטה כל כך, כי אם גילוי "הקב"ה בכבודו ובעצמו". ונמצא, שהגילוי דחג הפסח נמשך וחודר בכולם, אפילו אצל הגנבים.|מרכאות=כן|ממקור=שיחת ליל ב' דחג הפסח תשכ"ב אות ב'}}
מובן מכך, עד כמה מושלל קיום המנהג של 'גניבה' בליל הסדר.

גם מנהג יהודי תימן הוא לא לגנוב את האפיקומן, כפי שמביא הרב יוסף קאפח{{הערה|'הליכות תימן' עמ' 22 הערה 21}}, שלא היו נוהגים 'לגנוב' את האפיקומן, לפי שהגניבה אסורה אפילו לשחוק ולשמחה ואפילו לדבר מצוה. וב'אגדתא דפסחא'{{הערה|עמ' 15 הע' 3}} כתוב שאין מנהג לגנוב את האפיקומן.

גם בספר אסופות רבינו חיים הלוי{{הערה|פסחים עמ' קט סי' מא}} כתוב: "לא היה ניחא למרן הגר"ח זצ"ל המנהג שהקטנים חוטפין האפיקומן, והיה מניחו במקום המשומר עד שעת אכילתו, ופירש דמשום כך סימנו את אכילת האפיקומן במלת "צפון" לומר שטעון שמירה והצפנה... כיוון שהאפיקומן זכר לקרבן פסח, וכמו שקרבן פסח טעון שמירה ונפסל בהיסח הדעת כן צריך האפיקומן שמירה...".

==הנהגות רבותינו נשיאינו==
[[אדמו"ר מוהרש"ב]] היה שובר את האפיקומן לחמש חתיכות. מסופר שפעם נזדמן שנשבר לשש חתיכות - והניח אחת הצדה{{הערה|ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע. והוא משיחות הלילה הראשון דחג-הפסח תרח"ץ}}. כמו כן, היות וציור האות אל"ף הוא שלושה קוין, נהגו לשבר את האפיקומן לשלוש חתיכות{{הערה|ס' השיחות תש"ה, עמ' 83. וראה שם ביאור עניינה של האות אל"ף והקשר שלה לאפיקומן}}.
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/123907 מי הגנב? הפשט והעומק מאחורי חטיפת האפיקומן] [[שניאור אשכנזי]], באתר {{חב"ד און ליין}}.
*[https://col.org.il/news/19135 מצוא את האפיקומן] [[מנחם ברוד]], באתר {{חב"ד און ליין}}.
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10421&CategoryID=1839 לא תגנוב - אפיקומן] [[מרדכי מנשה לאופר]], במדור ניצוצי רבי בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]].
{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
[[קטגוריה:פסח]]