עריכת הדף "יוסף ואשת פוטיפר"

{{בעבודה}}
סיפור '''יוסף ואשת פוטיפר''' מופיע בתורה ב[[פרשת וישב]] שב[[ספר בראשית]]{{הערה|בראשית לט, א.}} בו מסופר אודות עמידת [[יוסף]] בניסיון הקשה שהעמידתו אשת אדונו, פוטיפר.

חז"ל מספרים{{הערה|סוטה לו, ב.}} שבשעת מעשה "דמות דיוקנו של אביו נראתה לו" וכך עמד בניסיון. בזכות עמידתו בניסיון נקרא "יוסף הצדיק"{{הערה|"עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם" (עמוס ב, ו).}}.

==הסיפור בתורה ובמפרשים==
===הצלחת יוסף בבית פוטיפר===
לאחר סיפור [[מכירת יוסף]] והורדתו מצרימה, מספרת התורה אשר פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים קנה את יוסף לעבד, ושמו על ביתו.

יוסף הביא איתו ברכה מרובה והצלחה אלוקית לביתו של פוטיפר והוא מינה אותו למנהל על ביתו ועזב בידו את כל ענייני הבית, "וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל". חז"ל מסבירים שהכוונה ב"לחם" זה, היא לאשתו של פוטיפר, שהיא היתה הדבר היחידי בבית שגישתו של יוסף אליה נמנעה{{הערה|בראשית רבה פו, ו. הובא ברש"י. וכמוכח מהמשך הכתובים "ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך".}}.

התורה מסיימת את תיאור הצלחתו של יוסף בבית אדונו פוטיפר בציון העובדה: "וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה". הדבר גרם לכך שאשת פוטיפר נשאה עיניה אליו לפתותו{{הערה|רש"י מביא שיוסף כיון שראה את עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה, אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב.}}.

===הניסיון===
אשת פוטיפר שראתה בהצלחתו ביופיו ובנשיאת החן של יוסף, ובהתחשב בכך שבעלה פוטיפר היה סריס{{הערה|"אסנת בת פוטיפרע" המוזכרת בהמשך, היתה בתה של [[דינה בת יעקב]] שנולדה משכם בן חמור והתגלגלה למצרים, שם אימצו אותה פוטיפר ואשתו כבת.}} נשאה עיניה אל יוסף:

{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי: וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי: אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹקִים: וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ.|מקור=ספר בראשית פרק ל"ט פסוקים ז'-י'|מרכאות=כן}}

בגמרא{{הערה|יומא לה, ב.}} מסופר ש"בכל יום ויום הייתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים, בגדים שלבשה לו שחרית - לא לבשה לו ערבית, בגדים שלבשה לו ערבית - לא לבשה לו שחרית". אך יוסף סירב אפילו להתייחד עמה באותו חדר, וודאי שלא לדבר עמה או לבוא איתה במגע. כפי שמובן מכפל הלשון בכתוב "וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ"{{הערה|רש"י, רד"ק, ראב"ע, רשב"ם.}}.

יום אחד נקרתה לידה הזדמנות. אנשי הבית נעדרו ממנו לזמן ממושך והיא נשארה בו לבדה. כשהגיע יוסף לעשות מלאכתו בבית, תפסה אותו אשת פוטיפר בבגדו ובצורה אקטיבית ניסתה לחייבו להסכים לפיתויה. יוסף שראה שאין לו ברירה ברח מידה ויצא מן הבית בהשאירו את בגדו בידה:

{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת: וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.|מקור=ספר בראשית פרק ל"ט פסוקים י"א-י"ב|מרכאות=כן}}

המפרשים מביאים שלושה הסברים לאן הלכו אנשי הבית באותו יום. לפירוש אחד יום חגם היה, והלכו לבית ה[[עבודה זרה]] לחגוג{{הערה|סוטה לו, ב. הובא ברש"י}}. לפירוש אחר היה זה יום מיוחד שהנילוס (אליל מצרים) עולה על גדותיו ומשקה את השדות ומנהגם היה לחזות במאורע זה{{הערה|מדרש לקח טוב וישב לט, יא.}}. לפירוש נוסף יום תיאטרון היה והלכו לחזות במשחק מסוים{{הערה|מדרש רבה.}}.

אשת פוטיפר אמרה לאנשי ביתה שחולה היא, ונשארה בביתה וכך יצרה את ההזדמנות להתייחד עם יוסף באין מפריע.

על האמור בכתוב שיוסף בא הביתה "לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ" נחלקו רב ושמאול בגמרא{{הערה|סוטה לו, ב.}} האם הכוונה כפשט הפסוק, לעסוק בצרכי הבית, או שיש כאן גם רמיזה של הכתוב לכך שיוסף ידע שהוא מכניס עצמו כעת לניסיון במודע. המשך הפסוק "וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת", נדרש, שאיש מאנשי הבית לא היה, אך איש אחר היה, והכוונה היא ל[[יעקב אבינו]] שנראה ליוסף דמות דיוקנו בחלון, ואמר לו אביו שבאם יחטא לא יופיע שמו עוד על אבני ה[[חושן]] וכך עמד יוסף בניסיון.

===העלילה===
אשת פוטיפר נפגעה מתגובתו של יוסף ומהימלטו מידה והיא מעלילה על יוסף עלילת שווא:

{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה: וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.|מקור=ספר בראשית פרק ל"ט פסוקים י"ג-ט"ו|מרכאות=כן}}

===בבית הסוהר===
פוטיפר כעס על יוסף והשליך אותו לבית האסורים לתקופה ממושכת, שם שוב רוףאה יוסף הצלחה אלוקית והוא מצא חן בעיני שר בית הסוהר שהפקיד אותו על כל ענייני האסירים.

פוטיפר היה אצל פרעה "שר הטבחים"; הוא היה הממונה על הוצאתם להורג של האנשים שנגזר עליהם מוות. בסיבת הדבר שלא הוציא את יוסף להורג, מובא במדרש 
"שהביאו יוסף לפני המלך בא גבריאל כדמות איש ויאמר אם על המלך טוב יצוה לבדוק בבגדיהם אם בגדי האשה נקרעים בידוע שהחזיק בה יוסף לאנסה ואם בגדי יוסף נקרעים החזיקה היא לאנסו ויבקש הדבר וימצא שהיו בגדי יוסף קרועים ובשביל כך לא דנוהו להריגה ומחת לא נפטר מיד כדי שלא לבייש אשת פוטיפר לאמר אכן נודע הדבר כי היא אנסה את יוסף. וכהני מצרים דנו דין זה אותם לא קנה יוסף אדמתם בשני הרעבון"{{הערה|חיזקוני, בראשית לט, כ,ב.}}.

עוד מובא, שאשת פוטיפר אמרה לו "אל תפסיד ממונך" ועשתה זאת בכוונה שמא יתרצה בה לבסוף{{הערה|מדרש תנחומא.}}.

==בתורת החסידות==


==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שניאור אשכנזי]] '''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/3898153 איך יוסף עמד בפיתוי?]''' שיעור לפרשת וישב באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
*'''[http://www.lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4458&CategoryID=1102 דמות דיוקנו של אביו נראתה לו]''' שיחה מעובדת של הרבי, [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גיליון 697

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חומש בראשית]]