עריכת הדף "ספירת הגבורה"

{{ספירות}}
'''ספירת הגבורה''' היא ה[[ספירה]] החמישית מבין [[עשר הספירות]]. מבין עשר הספירות ספירת הגבורה שייכת לספירות ה[[מידות]], והיא ב[[קו השמאל]] במקביל ל[[ספירת החסד]] שב[[קו הימין]].

בניגוד לספירת ה[[חסד]], שענינה הוא ה[[אהבה]] וההשפעה במתינות בבחינת [[מים]], ענין ספירת הגבורה הוא ה[[יראה]], וההשפעה בתגבורת בבחינת [[אש]]. ומשום כך ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, לעומת מידת החסד של ספירת החסד.

ספירת הגבורה היא מידתו של [[יצחק אבינו]], שעבד את בוראו בפחד ויראה, כמו שנאמר "ופחד יצחק". ומבואר שדווקא בחינת הגבורה ובחינת יצחק קשורה עם העניין של [[לעתיד לבא]].

==ענינה==
ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין ה[[מידות]], ועומד היא במקביל לספירת ה[[חסד]]. אלא שספירת החסד היא ב[[קו הימין]] וספירת הגבורה היא ב[[קו המשמאל]]. והענין הוא שספירת החסד היא בבחינת השפעה רבה, וספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין, שהיא השפעה בצמצום. משום כך ספירת הגבורה נקראת ב[[פתח אליהו]] בשם "דרועא שמאלא", בניגוד ל[[ספירת החסד]] שהיא "דרועא ימינא".

==בבחינת יראה==
מידתו הפנימית של ספירת הגבורה היא מידת ה[[יראה]]. שענין היראה הוא בריחוק, לעומת מידת ה[[אהבה]]שהיא בבחינת קירוב. מידת היראה ב[[עבודת ה']] מיוחדת במצות [[יראת ה']].

==השפעה בתגבורת==
אף כי מבואר כי ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, הרי שבאופן פנימי ענינו הוא השפעה בתגבורת. וכיוון שהשפעה זו היא בתגבורת צריכה היא לבוא דווקא בצמצום.

==מידתו של יצחק==
העבודה בבחינת גבורה היא מידתו של [[יצחק אבינו]]. ששלושת ה[[אבות]] הם בבחינת [[מרכבה]] לספירות [[חג"ת]] של עולם האצילות, ויצחק שהוא השני מבין האבות היה מרכבה לספירת הגבורה. והענין הוא שהיה עובד את בוראתו בפחד ויראה, וזהו מה שנאמר "ופחד יצחק".

==בעולמות==
מקור ה[[גבורות]] בעולמות הוא [[גבורה דעתיק]], שהוא ספירת הגבורה של [[פרצוף]] [[עתיק יומין]]. גבורה דעתיק נקרית בשם [[בוצינא דקרדוניתא]] ובשם [[קו המידה]], שהיא שורש של כל הצמצומים בעולמות.

מבואר ששם [[אלהי"ם]] הוא במידת ה[[גבורה]], שכאשר הקב"ה מתגלה בספירת הגבורה של [[עולם האצילות]] נקרא הוא בשם אלהי"ם.

[[קטגוריה:ספירות]]