עריכת הדף "גזירת הלבוש"

'''גזירת הלבוש''' הוא כינוי לרשת גזירות שגזר הצאר ניקולאי בשנת [[תרנ"ד]] על ה[[יהודים]], בגזירה צווה הצאר על היהודים לקצר ולשנות את מלובשיהם שיראו כמלבושיהם של שאר האומות. בפועל הגזירה הגיע עד ל[[פולין]] ואף הביאה למעצרו של האדמו"ר מ[[גור]] בעל חידושי הרי"מ, אך בעקבות שורת הפגנות מחאה ברוסיה ובפולין נתבטלה לבסוף הגזירה. גזירה זו השאירה חותם על [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בכך שגרמה להם להחליף את ה{{מונחון|קפוטה|זק'ט ארוך יותר שכיום הולכים אתו שאר החסידויות}} ב[[סירטוק]]. 

==הרקע לגזירה==
מהיום בו עלה הצאר ניקולאי לשלטונו, ביום [[כ"א בכסלו]] [[תקפ"ו]] דרש הצאר ניקולאי לכבות את גחלתה של יהדות [[רוסיה]] ולגרום להתבוללות המונית של ה[[יהודים]], זאת תכנן לעשות ע"י שורת גזירות שגזר על כלל ה[[יהודים]] שגרו בתחום שלטונו. הגיזרה הראשונה הייתה [[גזירת הקנטוניסטים]], שתוכנה היה  לגייס את כל ילדי היהודים לצבא הצאר וכך להשכיח מהם את יהדותם, גזירה זו תוכננה כדי "לחנך מחדש" את ילדי היהודים ולבולל את הדור הצעיר. הגזירה הבאה  שגזר הייתה הגבלת תחום התיישבות של היהודים ברחבי רוסיה, הצאר הקצה לכל היהודים מספר מקומות שרק בהם הם יוכלו להתיישב, גזירה זו כונתה בשם [[תחום המושב]]. 

והגזירה שגזר לאחר מכן תוכננה בדומה ל[[גזירת הקנטוניסטים]] לבולל את היהודים, אך גזירת הקנטוניסטים הייתה "פתרון" בשביל הדור הצעיר, והצאר ניקוליאי רצה לבולל גם את הדור היותר מבוגר, ולכן עשה גזירה חדשה שאסרה על היהודים לקבוע לעצמם מלבושים מיוחדים, גזירה זו כונתה בשם '''גזירת הלבוש'''.

את גזירת הלבוש גזר הצאר ניקלואי בעצתם של ה[[משכילים]], הם אמרו לו שמה שמבדיל את היהודים ומה שגורם להם להסתגר בתוך עצמם זה מלובשם, עצתם התקבלה בעקבות פתחתם של רשת בתי ספר חדשה ב[[רוסיה]]. הרעיון בגזירה היה לגרום ליהודים להתלבש כשאר בני העם הרוסי, והצאר ניקלואי חשב שדבר זה יגרום להתבוללות המונית של ה[[יהודים]] בקרב הרוסים.

==הגזירה==
לגזירה היו מאפיינים רבים, ביניהם נתן למנות את שתי הדברים שהיו עיקר גזירת הלבוש:
*'''קיצוץ הזקן והפאות'''
*'''לקצר את המלבושים''' דבר אשר גרם לקיצור הקפוטה של חסידי חב"ד ולהחלפתה בפראק רוסי ([[סירטוק]]).
גזירות אלה נכפו ע"י השוטרים הרוסים והפולנים באכזריות רבה, וכל פעם שראו השוטרים [[יהודי]] מהלך עם [[פיאות]] גלויות ו[[זקן]], או לחלופין מהלך כשלגופו קפוטה ארוכה ורחבה היו מכים בו וגזרים לו את פאותיו וזקנו, או שוגזרים את שולי הקפוטה שלו וכל זאת לעיני כולם. אכיפות אלה גרמו לגל מחאות אדיר בכל רחבי [[רוסיה]], ועשרות אלפי [[יהודים]] מכל שכבות האוכלוסיה יצאו להפגין ברחובות נגד האכיפה הבררנית והמפלה של השלטונות כלפי היהודים.

בעקבות ההפגנות ההמוניות לאחר שנים מועטות הוסרה הגזירה מ[[רוסיה]]. אך היא עדיין המשיכה ברחבי [[פולין]] והסביבה, המתנגד החזק ביותר שעמד בתוקף כנגד הגזירה היה האדמו"ר ומייסד [[חסידות גור]] רבי יצחק מאיר אלתר בעל חידושי הרי"מ. בעקבות התנגדותו הגדולה לגזירה הוא נאסר ע"י השלטונות, לאחר שנאסר נאספו המוני [[יהודים]] והחלו להפגין ב[[וורשה]], כשההפגנה החלה לצאת מכלל שליטה שחררו ה[[פולין|פולנים]] את האדמו"ר מגור, והציעו ליהודים פשרה. הפשרה הייתה או שהם יקצצו את הזקן וילכו במלבושים קצרים כדרכיהם של ה[[משכילים]], או שהם ילכו במלבושים ארוכים, אך יוסיפו מכנסיים קצרים התקועים בתוך הגרב כמנהג הרוסים. היהודים בחרו באפשרות השנייה, ומנהג זה השתמר עד ימינו.

==השפעה על היהדות==
ההשפעה של גזירת הלבוש על ה[[יהדות]] היא רבה, לאחר ששלטונות [[פולין]] שחררו את האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, וה[[יהודים]] קבלו את הפשרה של השלטונות, נהגו חסידי גור להכניס את פאותיהם מתחת לכיפתם{{הערה|חוץ מאלה שגרים ב[[ירושלים]], שהם מהלכים עם [[פיאות]] גלויות}}, וככל שאר חסידויות פולין החלו ללכת כשמכנסיהם מוכנסים בתוך גרביהם, דברים אלה נשתמרו עד ימינו וניתן לראות הרבה חסידיות שמהלכים כפי שגזר הצאר ניקולאי בשנת [[תר"ד]]. הסיבה לכך שהם אינם שינו מלבושם הוא שכך היה מנהגם.

כמו כן הסיבה לכך שחסידי פולין הולכים עם ספודיק ולא עם [[שטריימל]] היא מפני שכחלק מהפשרה שהתגבשה בין שלטונות [[פולין]] ל[[יהודים]] הוסכם שהיהודים יחבשו ל[[ראש|ראשם]] את הכובע ששמש את ה[[קוזאקים|קוזאקים]], הכובע היה כובע פרווה גדול ושמו היה ספודיק. מאז ועד היום נשתמר המנהג בחצרות חסידויות פולין וחסידיהם מהלכים עם ספודיק על ראשם.

==השפעה על חב"ד==
ההשפעה על [[חב"ד]] הייתה אף גדולה יותר, עד לזמן בו ציווה הצאר ניקולאי על ה[[יהודים]] לקצר את מלבושיהם נהגו [[חסידי חב"ד]] להלך עם קפוטה גדולה כשאר החסידיות, אך לאחר שבשנת [[תר"ד]] גזר הצאת ניקלואי את גזירת הלבוש, וציווה על היהודים ללכת עם בגדים של העם הרוסי, שינו חסידי חב"ד את מלבושיהם מקפוטה, ובחרו בפראק הרוסי, הנקרא ברוסית [[סירטוק]]. הסירטוק היה קצר יותר מהקפוטה אותה נהגו החסידים ללבוש. הסירטוק שימש בימים ההם סוחרים מכובדים וזאת הייתה הסיבה העיקרית שבשלה נבחר הסירטוק להחליף את הקפוטה.

אך רבותינו נשיאנו המשיכו ללכת עם הקפוטה ולא החליפו אותה ל[[סירטוק]], עד שבשנת [[תרכ"ו]] קבל את נשיאות חב"ד [[אדמו"ר המהר"ש]], אדמו"ר המהר"ש שלו הייתה בריאות לקויה היה צריך להלך ולנדוד בין העיירות השונות כדי לפגוש ברופאים, והוא לא רצה שידעו בכל המקומות שאליהם מגיע שהוא הרבי, ולכן החליף את בגדי האדמו"ריות שלו בסירטוק, ואת כובעו ב[[מגבעת קנייטש]]. וכך הגיע גם הקנייטש לחב"ד.

ידוע גם שהסיבה העיקרית שבשלה החלו החסידים להלך עם [[קסקט]] ב[[רוסיה]] היה בשל גזירת הלבוש שגזר הצאר, לא ידוע איזה מגבעת הייתה לחסידי חב"ד לפני ה[[קסקט]].

==ראו גם==
*[[גזירת הקנטוניסטים]]
*[[תחום המושב]]

==לקריאה נוספת==
* ספר מביא הגנזים עמוד רפ"ח

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בהיסטוריה]]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
[[קטגוריה:היסטוריה ואירועים ביהדות]]