עריכת הדף "התפילה ב-770"

{{בעבודה מתמשכת}}
'''סדרי התפלה ב-770''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל. 

==מעלת התפילות במקום==
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפלת שחרית בחודש תשרי תש"פ, "במנין של הרבי". צילום: א' מחב"ד.]]
התפלה בחסידות חב"ד בכלל ובמרכז חב"ד 770 הינה חוט השדרה<ref>לקוטי תורה לציין הממ</ref> של עבודת ה'.

כשנכנס<ref>ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 175.</ref> כ"ק אדמו"ר הריי"צ בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת ואמר:

יהי רצון אז די תפלות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק. (יהי רצון שהתפלות יהיו עם פנימיות, עם עבודה אמתית פנימית ותענוג).

באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך להיות מקום לתפלה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד.

[[770]] הוא בית הכנסת של [[הרבי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי החסידים בעבר{{הערה|”[[התמים]]” חלק ב’ עמ’ קכו.}} הוא "בית־המקדש שלנו".

בשל כך, הרבי ייחס{{הערה|שיחת ו’ מרחשון תשמ”ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת שה].}} להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל<ref>הגמרא בראש השנה דף ט"ז עמוד ב', כותבת שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל, הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות.</ref>.

מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מכ"ד תשרי תש"ח<ref>[[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm|אגרת דש]]. </ref> לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.

==סדר התפלה ב-770==
סדר התפלה בבית הכנסת [[770]] התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]], ובעלי התפלה.

במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפלה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.

ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות חב"ד, רבות ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין הרבי לטובה על כך<ref>ראה אגרות קודש ? . וכן הסכים הרבי עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב 770.</ref>.

דלהלן נזכרו כמה מבעלי תפלה קבועים בלבד, שתפלתם חלק מההווי בבית חיינו.

מי"א ניסן תשל"ב נהוג שבשעה שהרבי נכנס ויוצא מתפלה הקהל מנגן בדרך כלל ניגון שמח, פעמים רבות הרבי עודד<ref>התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב 770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].</ref>.

==השתתפות הרבי בתפלות==
===מקומו של הרבי===
מקומם הקבוע של רבותנו נשאינו בבית הכנסת הוא בפינה הדורמית מזרחית של בית הכנסת<ref>לציין מקור</ref>.

הרבי הריי"צ בשל מצבו הבריאותי מיעט להגיע להתפלל במנין הרשמי ב 770, כאשר היה מגיע היה יושב סמוך לארון הקודש בזאל הקטן.

הרבי שליט"א, נהג לשבת בשבתות וביומא דפגרא במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן. 

בדרך כלל במהלך השבוע הרבי היה מגיע לתפלת שחרית רק בימי קריאת התורה, במנים של הבחורים של הישיבה, ועומד על סטנדר בפינה הצפונית מזרחית.

לתפלות מנחה ערבית היה מגיע, אך סירב לשבת במקום מיוחד בשיבלו אלא היה יושב על הספסל בפינה הצפונית מזרחית, ולא במקום הקבוע לאדמו"רי חב"ד, באמצע שנות הממ"ס הסכים שישמו סטנדרט על השולחן.

בתשמ"ח בשנת האבילות על הרבנית התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד.

===השתתפות הרבי בתפלות===
עד תשמ"ח שנת האבילות על הרבנית חיה מושקא, הרבי התפלל עם הקהל תפלות מנחה וערבית בימי חול, ושחרית בשבת ויום טוב.
לבד מימי יארצייט וערב ראש השנה.

בתש"ד אחרי פטירת אביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], וכן לאחר פטירת אימו הרבנית מרת חנה, התפלל הרבי לפני העמוד במנין של הישיבה, כאשר התפלות מתקיימות בזאל הקטן.

בתשמ"ח התפלל עם הציבור כל יום בשעה 10, ומכאן התחילה הסדר של תפלה בימי חול בשעה 10.
===הזכות להתפלל במחיצת הרבי===
בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות<ref>לציין מקור.</ref>, דוגמא להשפעה באופן של סובב כאשר נמצאים במחיצת צדיק בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה.

מספרים<ref>מפי המשפיע הרב [[שלמה זרחי]]</ref> שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות באמונה, אמר לו הרבי תבא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות.

==מנהג 770==
כדלעיל הרבה קהילות חב"ד נוהגים את סדרי התפלה כמנהג בית הכנסת של הרבי. הדבר קיבל גיבוי מהרבי מספר פעמים, ואף במכתב<ref>[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm|אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב].</ref> ששלח ל[[לרב זוין]] וקרא להנהגה זו '''"נקודת ההתקשרות לרבותינו נשיאינו'''" והוסיף ש'''"שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר"''':

כאשר מספר חסידי חב"ד בירושלים, ראו לנכון לנהוג לשנות מנהג [[הגבת התורה]] שהיה נהוג עד אז למנהג בית הכנסת של הרבי, הרב זוין לא ראה נכונה את השינוי ממנהג המקום, וכתב על כך לרבי, הרבי השיב לו במכתב מיוחד:

במ"ש אודות מנהגי הגבה וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם לאה"ק ת"ו. אבל הבעיא עתה - '''האם יש לנגוע בנקודת ההתקשרות של מי שהוא לרבותינו נשיאינו''', אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.

ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל (סוכה לב סוף ע"ב) מהדר כו' הואיל דנפיק מפומי' - אף שבודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהי' דוקא תרי וחד, אלא רק דנפק מפומי', ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכש"כ בנדו"ד, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמרז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהי' ה"ז מחליש העמדה '''שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.'''

==תפלה בימי חול==
*תפלת שחרית הרשמית הנקראת [[המנין של הרבי]] מתקיימת בשעה 10 בבוקר (במשך כל השעות מתקיימים מנינים קטנים ברחבי בית הכנסת).

בתחילת התפלה מנגנים "שיבנה בית המקדש", בימי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון ב"שים שלום". כמו כן נהוג לנגן<ref>התחיל באמצע שנות הסמך.</ref> "אל תירא" ו"אך צדיקים".

לאחר התפלה נאמר ברבים על ידי החזן השיעור היומי בתהלים.

לאחר מכן מוכרז היום יום, וקטע בעניני גאולה ומשיח.

בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.

*תפלת מנחה מתקיימת בשעה 3:15
בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.
[[קובץ:תפלה מנחה ב7.jpg|ממוזער|תפלת מנחה ב-770, תמוז תש"פ. צילום: [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]].]]

* תפלת ערבית מתקיימת בחורף<ref>מלאחר שמחת תורה.</ref> בשעה 6:45<ref>לפעמים בימים שאחרי שמחת תורהה הזמן משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.</ref> , ובקייץ<ref>לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.</ref> בשעה 9:30.

==תפלת שבת==
בערב שבת נהג הרבי להתפלל בזאל הקטן, במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפלות לזאל הגדול.
===קבלת שבת===
קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה.

הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]],  בשנת ? שאל את הרבי רשות לנגן ב"לכה דודי", והתחיל בניגון השלם שאח"כ שחציו השני חובר למילות [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|הכרזת יחי]], 

לעיתים הרבי עודד את השירה בכך בתנועות בידו הקדושה.

כיום נוהגים לרקוד כ 7 דקות יחי אחר לכה דודי.

ביציאה מתפלת השבת הרבי נוהג לומר לגבאים גוט שבת.

===שבת שחרית===
התפלה מתחילה בשעה 10<ref>יוצא מהכלל ערב פסח שחל להיות בשבת.</ref>, לבד משבת מברכים שתהלים מתחיל ב 8:30 והתפלה ב 10:30

נוהגים לנגן ב:
*[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי
*א-ל אדון<ref>אף שבדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"קל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].</ref>.
*בקדושה שחרית בקטע המתחיל "ממקומך"<ref>לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.</ref>

אחרי קריאת התורה (בשבת מברכים אחרי ברכת החודש), מכריז הגבאי את [[היום יום]] של אותו היום.

===תפלת המנחה===
התפלה מתחיל בין 35/39 דקות קודם השקיעה.

בשבתות הקייץ מייד אחרי התפלה אומרים פרקי אבות, הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.

לאחר התפלה מתקיים סדר ניגונים • חזרת דא"ח

עד זמן צאת השבת, שאז מתפללים ערבית.

===בעלי תפלה===

*הרב שמעון הרץ, בליל שבת ולפעמים בשחרית של שבת
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפלת מנחה בשבת.
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)]] ו"בתפלת גשם" ו"בתפלת טל"<ref>באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.</ref>
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את המנגינה של [[יחי אדוננו]] שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט).
*הרב לוי גאייר

==בימים נוראים==

בהנהגת הרבי, כל תפלה בימים הנוראים מתחילה בניגון "[[אבינו מלכנו]]". לבד אם חל בשבת.

קודם תפלה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.

===בעלי תפלה בימים נוראים===

*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]

*הרב [[יוסף וינברג]], במיוחד במוצאי שבת סליחות, ובימים נוראים

*הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]

*הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]]

*הרב [[אלעזר קעניג]], בתשרי בשנות הסמ"ך והעיינ'ס

*הרב [[שמואל זלמנוב]]

חיבר את מנגנת [[ניגון ר' לוי יצחק]] אביו של הרבי, עם פיוט [[היום תאמצנו]]

*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]]

*הרב [[משה טלישבסקי]], היה מתפלל בשבתות

:ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפלה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.


*הרב אליהו איידלמן

הרב איידלמן הינו מלמד תשב"ר בחינוך על טהרת הקודש אהלי תורה, בתחילה היה מתפלל בשבתות,

ומ"ימים נוראים" תשע"ט נאות לבקשת הגבאים להתפלל גם "בימים נוראים".


*הרב יעקב הרצוג.
מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפלת מנחה ביום כיפור.

*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.

==בשמני עצרת שמחת תורה==
בליל שמיני עצרת אחר התפלה נוהג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות קידוש ולהתוועד כהכנה להקפות.

סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הוראת]]. 

מנהגים שונים במהלך שמחת תורה:
*כשפותחים הארון נוהגים לנגן אתה "[[אנא עבדא]]"

===בעלי תפלה===
*הרב קזנרובסקי, שמחת תורה היה מתפלל בעמוד היה לו יארצייט 
*הרב [[ישראל דוכמן (בן ר' זלמן)]], שמחת תורה

==קריאת התורה==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}}
בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון [[ ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ ספר תורה של הרבי]]. ועוד.



==סדר נשיאת כפיים בבית הכנסת==
המנהג בבית המדרש [[נשיאת כפיים|לנשוא כפיים]] כמו שכתב אדמו"ר הזקן בסידור{{הערה|הובא ב[[סידור תהלת ה']] עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.}} "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים"{{הערה|בראש השנה גם.}}.

בשעת נשיאת אפיים נהג הרבי לרדת מהבימה של מקום התפלה. והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את ישראל.

הכהנים יורדים לאחר הקדיש שלם, הרבי נוהג לומר להם "ישר כח כהן".

מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד בארץ הקודש, שבה נוהגים לישא כפיים בכל שבת, חלק מקהילות חב"ד נוהגים רק ביום טוב, כי ככה המנהג ב-[[770]].

===חשיבות נשיאת כפיים ב-770===
במכתב [[כ"ה תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm|אגרת שה]]}}, כותב הרב לר' [[יעקב כץ|יעקב הכהן כץ]] שאף שמצות נשיאת כפיים היא במקום בבית כנסת שנמצא בו הכהן, הנה המשנה{{הערה|סוטה לז, ע"ב.}} מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים ב[[בית המקדש]] שהיא נעלית באין ערוך מנשיאת כפי מאשר נשיאת כפיים "במדינה", מכיון שבבית המקדש מתגלה ביטול גבוה יותר אצל הכהן וממשיך אור אלוקי גדול יותר.

על דרך זה אומר הרבי ובתקופת הגלות כאשר חסיד מגיע לבית המדרש של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל הרבי, ובמילא אין זה שווה לנשיאת כפיים בבית מדרש סתם, אלא זהו על דרך נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:770]]