עריכת הדף "כתרין דמסאבותא"

בשונה מקדושה בה יש [[עשר ספירות]], בקליפות יש '''י"א כתרין דמסאבותא''', אחד עשר{{הערה|ספר יצירה פרק א' משנה ד. זוהר חלק ב' קפז, ב. פרדס שער א' (שער עשר ולא תשע) פרק ו.}}.

הטעם לזה הוא, שבקדושה החיות של עשר הספירות נמשכת בפנימיותם ומתאחדת בהם, ולכן אינה נמנית בפני עצמה. משא"כ ב[[סטרא אחרא]], החיות שמחיה אותם היא מובדלת מהם{{הערה|מאחר ואם היה נמשך בפנימיותם היה מובלע בהם או מבטלם ממציאותם ולא היה מחיה אותם כפי שהם.}}, ולכן היא נחשבת בפני עצמה.

כנגד מה שבקליפות ישנם י"א כתרין, לכן ה[[קטורת]] יש בה י"א סממנים, בכדי לברר הי"א כתרין דמסאבותא.

מאחר והסטרא אחרא היא לעומת זה של הקדושה, מובן, שגם בקדושה יש בחינת הי"א שלמעלה מהעשר ספירות ומובדלת מהם. אלא שבקדושה, בחינה זו אינה החיות של הע"ס, מאחר והחיות שלהם היא נמשכת בתוכם בפנימיות כנ"ל, רק בחינה זו היא עניין לעצמו{{הערה|ראה ד"ה ויתן לך תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד עמוד סח).}}, ולכן אינה נמנית עם עשר הספירות. בחינה זו מורה על בחינת ה[[עתיק]] שנעתקת ומובדלת מהעולמות, עליה נאמר "אנת הוא חד ולא בחושבן"{{הערה|תקוני זוהר בהקדמה ("פתח אליהו") יז, א.}}.

עפ"ז מובן שה[[עבודת הבירורים|בירור]] של י"א כתרין דמסאבותא הוא ע"י המשכת בחינת המקיף שלמעלה מהעשר ספירות, ואינה נמנית עמהם, בהם בפנימיותם, שהרי בחינה זו היא בדוגמת בחינה הי"א שבסטרא אחרא שמובדלת מעשר הבחינות שבה.

אמנם הכח להמשכת בחינת ה[[עתיק]] למטה, עד שעי"ז יהיה בירור הניצוצות שבסטרא אחרא, הוא דווקא ע"י המשכת [[עצמות אין סוף]] שלמעלה גם מעתיק. שהרי עתיק מצד עצמו הוא מובדל ונעתק מהעולמות, ורק על ידי המשכת עצמות אוא"ס שאינו מוגדר בשום גדר תיתכן המשכת ה[[עתיק]] למטה.

מכיוון שעל ידי עבודת הבירורים נמשכת בחינת המקיף שלמעלה מהעשר בחינות - בהם, נעשה עד"ז גם בקדושה, שגם בחינת [[עתיק]] שאינה מהעשר ספירות ומובדלת מהם, נמשכת בהם בפנימיותם, ומתגלה העצמות יותר ממה שנמשך כדי לברר הבירורים, שהרי לעבודת הבירורים נמשך מעצמות, וע"י העבודה העצמות מתגלה{{הערה|מאמר ד"ה "ויתן לך" תשכ"ח (סה"מ מלוקט ד' עמוד סה).}}.

==הערות שוליים==