לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
עבד עברי
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־12:12, 6 במאי 2020 מאת
להתראות
(
שיחה
|
תרומות
)
(התחלת עריכה. הערך כמו שהוא לא ראוי להישאר, אבל הוא חשוב...)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{להשלים|כל הערך=כן}} '''עבד עברי''' הוא יהודי שנמכר למשך שש שנים ליהודי אחר. במובנים רבים השיעבוד שלו לאדון דומה לשיעבוד של אדם שהשכיר את עצמו למשך תקופה ממושכת. בתורת החסידות מבואר משמעותו הפנימית של דין עבר עברי, שהוא עובד את השם מתוך אהבה ויראה (בשונה מ[[עבד כנעני]] שעבודתו היא במעשה בלבד), אך ההתקשרות שלו לאלוקות היא מגושמית. == בנגלה == מקורו של קנין עבד עברי הוא בספר שמות{{הערה|שם=מקור|פרשת משפטים, כא א-ו.}}: {{ציטוטון|כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ}}. התורה רואה בעצם העבדות של יהודי דבר לא טבעי ולא נכון, המתאפשר רק במצבים מיוחדים: "עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד"{{הערה|ויקרא כה, מב.}}. ===מכירה לעבדות=== אדם יכול להימכר לעבד באחד משתי האופנים: #'''עבד הנמכר על ידי בית דין{{הערה|שמות כא, ב. דברים טו, יב.}}:''' - אדם שגנב ואין לו כיצד לשלם את מחיר הגניבה, בית דין מוכרים אותו ומשלמים על הגניבה בתשלום שקיבלו עבור. #'''עבד המוכר את עצמו{{הערה|ויקרא כה, לט.}}:''' אדם מישראל שאין לו את צרכי הקיום היום-יומיים, יכול למקור את עצמו. ===התחייבות האדון כלפיו=== חז"ל אומרים כי "כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו"{{הערה|מסכת קידושין דף כב.}}, דבר המבטא את ההתחייבויות הרבות כלפיו. היחס של האדון לעבד צריך להיות מכבד ולא כיחס לעבד{{הערה|ויקרא כה, לט.}}, אסור לו להטיל עליו לבצע עבודות בזויות או עבודות שאין להן קצבה, והוא צריך להעניק לו מאכל משקה ותנאי מגורים כמו שיש לו עצמו, ואף להעדיף את צרכיו של העבד על שלו. באם העבד היה נשוי קודם למכירתו, על האדון לפרנס במשך התקופה גם את בני משפחתו. כאשר העבד משתחרר (במידה ומדבר בעבד שנמכר על ידי בית דין), צריך האדון להעניק לו מתנה מהרכוש שלו (תבואה ובעלי חיים) בשווי מינימלי של שלושים סלעים, על מנת לאפשר לו להתחיל בצורה טובה את חיי החירות שלו. על האדון מוטל גם להשתדל להעניק לו ברוחב יד כפי יכולתו, בדומה ל'הענקה' שהקב"ה העניק לבני ישראל כאשר השתחררו מעבדות מצרים. ===שחרורו=== עבד עברי יכול בכל זמן שרוצה לפדות את עצמו באמצעות חישוב התשלום ששילם האדון בחלוקה לתקופה של שש שנים, ובגרעון התקופה שכבר עברה, כך שישלם רק על הזמן שנותר עד לשחרורו. עבד שלא פדה את עצמו בתוך תקופת העבדות, יוצא עם סיומה של השנה השישית, או בהגיע שנת היובל (אפילו אם הוא עבד נרצע). ===עבד נרצע=== עבד עברי שרצה בסיומה של תקופת העבדות להישאר לעבוד אצל אדונו, מבטא בכך כעין מרידה במלכות שמים, ולכן רוצעים את אזנו במרצע, כפי שהתורה מפרטת את דיניו{{הערה|שם=מקור}}: {{ציטוטון|וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹקים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם}}. בשונה מהמכירה הראשונה שהיתה לתקופה מוגבלת ובעבור תשלום, הארכת תקופת העבדות ללא תמורה מסמלת את רצונו של העבד להשתעבד לאדון אחר תחת שיעבודו לאדון האמיתי, הקב"ה. == בתורת החסידות == תפקידו להכניס אוכל מהשוק לבית של האדון, כלומר להעלות את עניני העולם שמחוץ ל'היכל המלך' ולתקן אותם שיהיו ראויים להיכלל בקדושה. והעבד עברי אינו רוצה בפריקת עול ואף על פי שלפעמים נמשך אחרי תאוות תענוגי עולם הזה הוא מתענג מהם, אבל אחר כך הוא במרירות על כך. (ותפקידו להכניס אוכל מהשוק להיכל המלך ורק משנה בסך הכל את המיקום של האוכל ולא מבשל אותם). * מדובר על עולם ה[[יצירה]] שפועל רק בשינוי המציאות ולא ב[[שינוי המהות]]. כלומר שה[[אהבה]] או היראה שלו הם מגושמים ולא הפך אותם לטוב ממש רק שבמקום [[אהבה]] לעניני העולם הזה יש לו [[אהבה]] לאלוקות. וכל עבודתו היא במעשה בלבד. == ראו גם == *[[אמה עבריה]] == לקריאה נוספת == * דרך מצותיך, מאמר ד"ה "אמה עבריה". *'''עבד עברי.''' הנמכר לישראל, ולעכו"ם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=174 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 161 (עמ' 174)] [[קטגוריה:תורת החסידות]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (15):
תבנית:PDF
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:להשלים
(
עריכה
)
תבנית:מבנה תבנית עבודה
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה