עריכת הדף "הר הבית"

[[קובץ:הר הבית מעוצב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מעובדת של הר הבית, שפרסם [[אבי טאוב]] בברכת הרבי, במסגרת חברת יהלומים]]
'''הר הבית''' הוא הר בעיר [[ירושלים]] שעליו נבנו בתי המקדש, לפועל נקרא בשם זה המתחם המוקף חומה שהקיף את בתי המקדש, ונקרא "הר הבית" על שם ששם היה [[בית המקדש הראשון]] והשני, ושם גם עתיד להיבנות [[בית המקדש]] השלישי. הוא נקרא גם "הר המוריה"{{הערת שוליים|בסוף [[פרשת חיי שרה]].}}

שם בנה אברהם אבינו את המזבח והעלה עליו את יצחק בנו, ובמקום זה ממש היה המזבח לאחר זמן.

==דיני ההר ומקורו==
קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כ[[מחנה לויה]]. ומצד מצוות [[חיוב שילוח מן המחנה|שילוח מן המחנה]] חל איסור כניסה ל[[זבה|זבים ולזבות]] ל[[נדות]] ול[[יולדות]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&st=&pgnum=74 משנה כלים פרק א משנה ח].}} על פי דרשת חז"ל{{מקור}} בפסוק "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ"{{הערה|ספר במדבר ה, ב.}}. אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים היתה מותרת עד החיל. 

הנכנס להר הבית חלה עליו [[מצוות מורא מקדש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=7&halocha=1&hilite= רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.]}} ולכן אין לו להכנס עם מנעליו ובמלבושים שאינם מכובדים או לירוק ולהכנס שלא לצורך מצווה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=54&format=pdf משנה ברכות דף נד, א.].}}
==מבנה ההר==
הר הבית היה שטח ריבועי גדול במעלה ההר בירושלים, וסביבו היתה חומה היא הנקראת "חומת הר הבית". שטחו היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.

באמצעו משוך לצד צפונית מערבית היו [[עזרה|העזרות]] ([[עזרת נשים]], [[עזרת ישראל]] ו[[עזרת כהנים]]). כך שבדרום היה ריבוי שטח פנוי יחסית לשאר הצדדים, ובמזרחו יותר במערב והצפון. ולכן עיקר השימוש והלשכות היו בצידו הדרומי{{הערה|משנה תמיד פרק ב משנה א.}}.
בתוך ההר בקירוב לעזרות היתה חומת [[הסורג]] שלפנים ממנה היה שטח ה[[חיל]] ובתוכם המדרגות שמהם הכניסה לשערי העזרה.

בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה וב[[לשכת הגזית]].{{מקור|משנה??}}

הר הבית היה מקורה. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה.{{הערה|הערת הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8527.htm אגרות קודש כרך כב אגרת ח'תקכז].}} 
===שעריו===
חמשה שערים היו בחומת הר הבית.{{הערה|שם=משנה א ג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=311&hilite= משנה מידות פרק א משנה ג].}}
*'''שערי חולדה''', הם שני שערים מצד דרום. יש אומרים כי שמם חולדה ניתן להם על שם שהיו השערים המרכזיים להר הבית{{הערה|הצד הדרומי של ההר היה "עיקר תשמישו" (תמיד פרק ב' משנה א.) או בגלל שעיקר העיר ירושלים היתה מצידה הדרומי של הבית (תפארת ישראל מדות פרק א משנה ג).}}, כחולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים.{{הבהרה}}{{מקור}} ויש אומרים{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}{{הערה|תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}} כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה היתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיון שלא היתה יכולה לשבת בביתה מחשש [[יחוד|איסור יחוד]]{{הערה|1=מגילה יד א.}}
*'''שער קיפונוס''', היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שה[[שכינה]] במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, "קפי" הוא ראש בשפה היוונית{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}. ויש אומרים שבלשון יון הוא "גן", וכונה כן על שם שמחוץ לשער זה היה גן ורדים.{{הערה|תוספות יום טוב בשם שלטי גבורים מדות משנה א פרק ג.}} או יש מפרשים שהוא מלשון מקיף-נס שמקום זה היה הקרוב ביותר לבית קודש הקדשים שבו היה עיקר גילוי שכינה ו[[מקום הארון אינו מן המידה]].{{הערה|מלאכת שלמה מדות פרק א משנה ג.}}
*'''שער טדי''' הוא השער הצפוני של הר הבית, מבנה השער היה שונה מכל השערים שבמקדש, שכולם היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון. באופן כללי לא השתמשו בו{{הערה|שם=משנה א ג}}{{הערה|ראה בפרשני המשנה שהוא שימש למי שרצה לצאת בהצנע (מלאכת שלמה, תפארת ישראל).}} ולשיטת [[רבי אליעזר בן יעקב]] היו ה[[כהנים]] שנטמאו בקרי יוצאים משער זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=318 מדות פרק א משנה ט].}} יש אומרים שטדי מלשון גובה, והוא על שם גובה השער שנוצר מצורתו הייחודית. ישנה דעה אחרת כי "טדי" הוא לשון השתחוואה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחווים זו לזו{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}. יש מפרשים מלשון "צניעות" או מלשון "פיוט" ויש גורסים טרי.{{הערה|ראה בכל זה תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}} 
*'''שער שושן''', שער עליו היה מפוסל צורת העיר שושן הבירה{{הערה|שם=משנה א ג}}, כאשר נצטוו על ידי מלך פרס כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות.{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם - מדות פרק א משנה ג.}} משם יצאו השורפים את [[פרה אדומה|הפרה]] להר הזיתים{{הערה|שם=משנה א ג}}.

הכניסה לשערים היתה מצד ימין, חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים מצד שמאל. כאשר היו רואים אדם שנכנס מצד שמאל, אם היה אומר שהוא אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך", ואם היה מנודה היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת רבי מאיר, אך לרבי יוסי אין לומר לו כך כיון שאז משמע שנידוהו שלא כדין, אלא אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"{{הערה|1=מדות פ"ב מ"ב.}}.

היציאה מהר הבית החוצה היתה מצד שמאל של השערים.

===בבית המקדש השלישי===
בבית המקדש השלישי גודלו של הר הבית יהיה שלושת אלפי אמה על שלושת אלפי אמה. 
{{פסקה חסרה}}

==עניינו בחסידות==
הר הבית שלמטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - [[מלכות דאצילות]], וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/7/509.htm ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקס].}} ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם.{{הערה|ראה ספר המאמרים תקס"ו [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/15/index.htm חלק א עמוד קד].}} ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים.{{הערה|אור התורה דברים חלק א [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/1/20/60.htm עמוד ס] ו[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/2/3/100.htm עמוד ק].}}
==העליה להר בימינו==
[[תמונה:כתב הרבי.jpg|left|thumb|150px|כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר]]
[[תמונה:מכתב.jpg|left|thumb|150px|תגובת הרבי נגד החפירות בהר הבית]]

כשהתחיל הדיון בהיתר העליה למקומות מסויימים בהר, הביע הרבי את דעתו נגד העיסוק בשאלה זו, בטענה שזה יביא אנשים לעלות למקומות האסורים לכל הדעות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45887 מענה הרבי בנושא]}}. 

כמו כן התריע הרבי נגד החפירות הארכיאולוגיות בהר הבית. הרבי שיגר מסרים ברורים ותקיפים לכל הנוגעים בדבר ושלל בתכלית את רעיון החפירה תחת בית המקדש. במכתב זה דורש הרבי לבטל את התוכניות הללו, כשהוא מוסיף בכתי"ק בסיום הקטע הראשון של המכתב: "כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לביהמ"ק מחילות וכו' ואפילו לספקן". ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: "לשמור על הק' שלא ידעו בו ולא בספקו וס"ס, כי "ממי שהזהיר על המקדש" אתה מתיירא, ובהצלחה".

עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: {{ציטוטון|יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל {{הערה|שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"ש תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות}}.

בשנים מאוחרות יותר, התייחס הרבי ליהודים השוהים ומתפללים במקומות המותרים בהר הבית מבלי לשלול את מנהגם{{הערה|ראה שיחת ליל ב' דחה"ס תנש"א: "השמחות שהיו עד עתה, כולל ובמיוחד – השמחה מהידיעה שהרבה יהודים יצאו מהמדינה ההיא (כנ"ל), וחלקם עלו לארצנו הקדושה, ואף לירושלים עיה"ק, וחוגגים שם עכשיו את [[שמחת בית השואבה]] בסמיכות למקום המקדש במקומות שמותר (וצריך) להיכנס לשם, מעין ודוגמת [[שמחת בית השואבה]] לעתיד לבוא". וש"פ נשא תנש"א: "ובפשטות – שמצטרפים אל בני ישראל שנמצאים כבר בארץ הקודש ובירושלים עיה"ק וב"ציון" (פנימיות שבירושלים) ובהר הקודש (במקומות המותרים)". ([[התוועדות]] הב' – שיחות קודש ה'תנש"א ח"ג ע' 300)}}. אך הדגיש שבכדי לעלות לשם יש לדעת בבירור את גבולות המקומות המותרים{{הערה|גיליון "בית חיינו" גליון 99 ע' 21, תחת הכותרת "מענה לא' שכתב שעוסק בעניני [[בית המקדש]] וכו' ובסיום כתב שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים": "על פי תוה"ק – הלימוד בהלכות בנין ביהמ"ק – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעלי' בהר הבית – צריך להיות ברור מקום המותר לעלי', אזכיר עה"צ להנ"ל"}}.

== ראו גם ==
*[[שערי העזרה]]
*[[הכותל המערבי]]
*[[בית המקדש]]
==קישורים חיצוניים==
*הרב [[מאיר דוד דרוקמן]], [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%9C/ אסור לעלות להר הבית – ואסור לוותר על הר הבית]], {{אינפו|}}.

{{הערות שוליים|טורים= כן}}
{{בית המקדש}}
[[קטגוריה:הר הבית]]