עריכת הדף "בטחון"

{{לעריכה}}
ה'''בטחון''' בהשם הוא אחד מיסודות ה[[יהדות]]. מידת הביטחון - נכללת במצות ה[[אמונה]] של כל יהודי ויהודי באלוקיו, דהיינו נוסף על האמונה החזקה במציאות [[הקדוש ברוך הוא]] ובאחדותו ויחידותו, נדרש גם ל"בטוח" בו שהוא ה-כל יכול.

רמת הביטחון הנדרשת מיהודי היא מוחלטת, להאמין ולסמוך על ה' שכל מה שקורה בשליטתו, וגם ברגעי משבר ו[[ניסיון]] בוטחים בה' שיעשה טוב, וידאג לכל מחסורו. כותב [[רבינו הזקן]] ב[[תניא]] [[אגרת הקודש]]{{הערה|סימן י"א}} אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם.

ב[[חסידות]] מבואר שעצם הביטחון שיהיה טוב, גורם שבפועל המצב ישתנה לטובה. בחסידות המשפט "[[תחשוב טוב יהיה טוב]]" מבטא את כל ענין הביטחון ב[[הקדוש ברוך הוא]], שמכיוון שהוא הרי "טבע הטוב להיטיב" דהיינו האלוקים מצידו הוא רק טוב (אמנם לפעמים זה לא נראה בגילוי) לכן כאשר נאמין בכך אכן כך יהיה גם בגילוי טוב מושלם. 

==דרגות בביטחון==
תחילה נביא את מדת הביטחון לפי הפשט:
א) יש כאלו שכתבו שביטחון זה מצב נפשי לבד, אבל אין לזה שום השלכה מעשית שבאמת יהיה לאדם רק טוב, והיינו שהאדם בוטח שכל מה שקורה איתו זה מאת השם, ולכן הוא תמיד רגוע ושלב כי אם לא מגיע לו לקבל עונש, אז גם אם כל הנתונים מראים שהמצב חמור, הוא יושב רגוע כי הקב"ה שליט וכלום לא יקרה, ואם כן מגיע לו עונש הוא יודע שזה מאת השם, וזה לטובתו כדי לכפר על דברים לא טובים שעשה, ולכן הוא רואה את הצרה שלו כדבר שבעצם טוב, ולפי דעה זו אין מושג של ביטחון כזה שאדם בטוח שלא יקרא לו כלום, אלא שהוא רגוע גם אם יקרה לו משהו וכנ"ל.
ב) הרבי בשיחותיו לא מקבל את הדעה הזאת כהגדרה אמיתית למידת הביטחון, הגם שהיא נכונה וכתובה בספרים הקדושים וכן בספרי החסידות, אלא מבאר שגדר הביטחון זה שאדם בטוח בהשם שיתנהג איתו רק בטוב, וכתוצאה מזה הקב"ה נותן לו רק טוב, והסיבה לזה שיקבל רק טוב (הגם שיש דברים שהוא צריך לקבל עליהם עונש) היא, כמו בכל מצווה שיש שכר על המצווה, כך קבע הקב"ה שכנגד הטירחה שאם התייגע להגיע למצב שהוא בוטח בו, יקבל כשכר את אותו הדבר שבטח, ובזה הוא מפרש את הפתגם הידוע שנאצר ע"י אחד מאדמו"רי חב"ד "תחשוב טוב יהיה טוב" והיינו שעצם זה שאדם בטוח שהקב"ה יתן לו רק טוב, זה ימשיך עליו מלמעלה רק טוב. 

[[הרבי]] מפרט כמה דרגות בביטחון, כלומר, רמת הביטחון תלויה בדרגה שממנו מגיעה ביטחון זו{{הערה| מאמר דיבור המתחיל מי מנה עפר יעקב שנאמר ב[[שבת]] פרשת חוקת-בלק ([[י"ב תמוז]]) [[תשי"ב]].}}:

הביטחון בכללות מגיע מהאהבתו של האדם לקב"ה, כאהבת בן לאביו, ולכן הוא בטוח ש[[הקב"ה]] שאוהבו - יצילנו מכל רע.

* אופן ראשון הוא כאשר הביטחון של האדם מגיע מצד ה[[אהבה]] של האדם ל[[הקב"ה]] שמקורה במידת ה[[חסד]] שלו, אזי אף על פי שבטוח בה', עדיין מכיון ששורש הביטחון הוא מדרגת ה[[חסד]] וכנגד החסד יש גם [[גבורה]] - דין, יש חשש שה[[ספירת הגבורה|גבורה]] תתגבר על החסד ולכן הביטחון אינו מושלם.

* למעלה מזה היא מידת הביטחון המגיעה מה[[אהבה]] שמקורה ב[[מוחין]], [[אהבה]] זו היא בדרגה שלמעלה מדינים ומנגדים ולכן אין לו חשש וספק שה[[חסד]] יתבטל, והביטחון הינו מוחלט.

החסרון בדרגה הראשונה היא שלמרות הביטחון המוחלט במציאות החסדים, אינו בוטח שאכן בפועל זה יומשך אליו למטה. אך כאשר שורש הביטחון הוא מה[[אהבה]] שבדרגת ה[[כתר]], וכמשל מובא על כך משני אוהבים שכרתו ביניהם ברית שלום, שהיא הרי למעלה מהשכל, ודוקא בה אין שינויים. וכן הוא גם באהבתו של ה[[יהודי]] המגיעה מהעצמיות שלו שהרי הבטיח [[הקב"ה]] "אהבתי אתכם אמר ה'" והוא בטוח שה' יעשה וישפיע אך ורק לטובתו.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]
[[קטגוריה:ערכים חסרים]]