עריכת הדף "מזבח העולה"

[[תמונה:מזבח העולה.jpg|left|thumb|350px|מזבח העולה שבעזרה.]]
'''המזבח''' הוא כלי מ[[כלי המקדש]], נקרא לעתים '''מזבח החיצון''' או '''מזבח העולה'''. על המזבח היו מקריבים את ה[[קרבנות]] ב[[בית המקדש]], ועל דפנותיו זרקו את הדם. 

מקום המזבח היה בעזרה לפני ה[[היכל]], מול פתח האולם וההיכל, משוך מעט לדרום.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=10 הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ו.]}} מקומו של הזבח מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר זה מזבח לעולה ל[[ישראל]].

==הציווי בתורה==
בנית המזבח הוא חלק מ[[מצוה|מצוות]] בנין המקדש שנצטווה בו [[משה רבנו]] כמסופר ב[[פרשת תרומה]]:
{{ציטוט|תוכן=וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ. וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת. וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת. וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחֹשֶׁת וְעָשִׂיתָ עַל הָרֶשֶׁת אַרְבַּע טַבְּעֹת נְחֹשֶׁת עַל אַרְבַּע קְצוֹתָיו. וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ..|מקור=ספר שמות פרק כז פסוקים א-ה.}}
פרטים נוספים בבניית המזבח נצטווינו, וכתובים בפרשת יתרו: 
{{ציטוט|תוכן=מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ. וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ. וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו.
|מקור=ספר שמות פרק כ פסוקים כ -כב.}}
הרמב"ם אינו מונה במנין ה[[תרי"ג מצוות]] את בניית כלי המקדש. מכך הסיקו פרשני הרמב"ם כי לשיטתו - כפי שכתוב גם ב[[ספר החינוך]] - כי מצוות בניית כלי המקדש הם חלק ממצוות בניין הבית,{{הערה|מצווה צה.}} אמנם הרמב"ן משיג על הרמב"ם וטוען שמצוות בניין הכלים אינם פרטים בבניין הבית אלא כל אחד מהם פרט במצוות שלהם מנורה במצוות הדלקת הנרות וכן המזבח במצוות הקרבנות, וגדר חיובם הוא כהכשר עבודה לאותם מצוות.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=613 השגות הרמב"ן על ספר המצוות מצווה ל"ג].}} אמנם בנוגע למזבח מסבירים הפרשנים כי לשיטת הרמב"ם שעיקר בניין הבית הוא להקריב קרבנות שוב יוצא שהמזבח הוא פרט בבניין הבית משום שבלעדיו יחסר כל תכליתו.{{הערה|מנחת חינוך שם אות ח.}}

==בניית המזבח==
המזבח אין עושין אותו אלא '''בנין אבנים''' (גזית). וזה שנאמר בתורה "מזבח אדמה תעשה לי", הכוונה היא שיהיה מחובר באדמה, שלא יבנוהו לא על גבי כיפין ולא על גבי מחילות. וזה שנאמר "ואם מזבח אבנים" מקובל בידינו שאינו רשות אלא חובה. 

כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה הציפורן כסכין של שחיטה הרי זו פסולה לכבש ולמזבח, שנאמר אבנים שלמות תבנה את מזבח יי'. ומהיכן היו מביאין אבני מזבח, מן בתולת הקרקע (קרקע שלימה שלא נפגמה) - חופרין, עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה, ובנין ומוציאין ממנו האבנים. או מן הים הגדול, ובונין מהן.

וכן אבני ההיכל והעזרות שלמות היו.{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7669 פ"א הי"ג והי"ד]}}

כל אבן שנגע בה הברזל, אף על פי שלא נפגמה, הרי היא פסולה לבנין המזבח ובנין הכבש, שנאמר כי חרבך הנפת עליה ותחללה. 

הבונה אבן שנגע בה ברזל במזבח או בכבש לוקה שנאמר לא תבנה אתהן גזית. והבונה אבן פגום עובר בעשה.

===מזבח הנחושת===
{{ערך מורחב|מזבח הנחושת}}
ב[[משכן]] שהיה במדבר בנו את המזבח מעץ מצופה נחושת ולא אבנים כבבית המקדש, וגם מידותיו היו קטנות יותר.

== מדות המזבח ==

גובה כל המזבח נ"ח טפחים, אורכו ורחבו הם ל"ב אמה על ל"ב אמה.

לאחר גובה של אמה אחת, נהיה המזבח צר באמה אחת לכל צד, וממילא רחבו התקצר לל' אמות. השטח הרחב נקרא בשם [[יסוד המזבח]].

לאחר גובה של חמש אמות נוספות, נהיה המזבח צר בעוד אמה אחת מכל צד, וממילא רחבו התקצר לכ"ח אמות. השטח הרחב יותר נקרא בשם 
"הסובב".

בגובה המזבח, היה שטח בן אמה אחת מכל צד, שהוא היה השטח הריק שבין קרנות המזבח. נמצא ששטח המזבח הפנוי היה רק כ"ו אמות על כ"ו אמות.

אמה נוספת לכל צד, שימש לרגלי הכהנים בהליכתם על המזבח. נמצא שמקום המזבח הפנוי להקטרה, הנקרא בשם "המערכה" היה רק כ"ד אמות.

== דיוק  במדות ומקום המזבח ==

מדות המזבח מכוונות ביותר, וצורתו ידועה איש מאיש, ומזבח שבנו בני הגולה ב[[בית המקדש השני]] כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו ואין להוסיף על מדתו ולא לגרוע ממנה. 
ושלשה [[נביא]]ים עלו עמהם מן הגולה, אחד העיד להן על מקום המזבח, ואחד העיד להן על מדותיו, ואחד העיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל ה[[קרבנות]] אף על פי שאין שם בית. 

המזבח נחלק לשלש: [[יסוד]], [[סובב]] ו[[מערכה]].

== מקום המזבח ==
את מקומו של המזבח קבעו - לפי הרמב"ם - שני גורמים עיקריים. א. להיותו עיקר הבית (לשיטת הרמב"ם וכמה מהראשונים{{הערה|מאירי כתובות קו, ב (בסופו).}}) מקומו נגזר ממקום הבית, שהוא בירושלים בהר המוריה, כדברי הפסוק{{הערה|דברי הימים-ב ג, א}}:"וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה.. אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד, בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי".

ב. הגדרת מקומו מצד עצמו - מקום המזבח נגזר מצד הגדרתו כמזבח, עוד מימי [[אדם הראשון]] שבנה במקום זה את המזבח ו[[קין]] ו[[הבל]] שהקריבו שם את קרבנותיהם, וכבר בתחילת הבריאה נקבע מקום זה לכפרת האדם, לכן מקום זה היה המקום שממנו נלקח העפר ונברא האדם. ולכן בכל הדורות במקום זה בנו את המזבח בימי [[נח]] ו[[אברהם אבינו]]. 
ב[[רמב"ם]] מובא, כי מקום המזבח הוא מקום עתיק יומין בקדושתו.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 68.}}

== מיקום הכבש ==
הכבש מקומו  בצידו הדרומי של מזבח העולה. תחילת שיפועו במרחק - אמה אחת מעמודי החצר, וראשו הגיע עד לגג המזבח.

==רבובה==
במערב [[כבש]] ה[[מזבח]] היה חלון קטן, אמה על אמה בשם "רבובה", ושם היו זורקים את פסולי חטאת העוף.{{הערה|1=כל הערך עד כאן נלקח מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30073 חב"ד אינפו]}}

== ענין המזבח ==
ענינו של מזבח הוא שעליו הקריבו את החלב והדם - דהיינו  החלקים המובחרים - של הקרבן. 

וע"פ הידוע שבשעת הקרבת הקרבן היו צריכים לחשוב שכל הענינים הנעשים  בבהמה היו צריכים להעשות  באדם המקריב, הרי מובן, שענין המזבח בעבודה בנפש האדם הוא - שעבוד כחותיו הנעלים, כמו השכל, לאלקות.{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/6/25&search=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D תורת מנחם]}}

{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:כלי המקדש]][[קטגוריה:הר הבית]]