עריכת הדף "עגולים ויושר"

{{סדר ההשתלשלות}}
'''עגולים ויושר''' הם שני בחינות כלליות ב[[השתלשלות העולמות]]. שבבחינת עיגולים האורות כלולים בהתכללות בבחינת העלם מבלי התחלקות לפרטי פרטים בבחינת גילוי. ולכן נקרא בשם עיגולים, שהעיגול הוא בהשוואה אחת ואין בו התחלקות. ובבחינת יושר הוא כשמתגלים האורות ומתחלקים לפרטי פרטיות.

==ביאור בחסידות==
להסברת ענין עיגולים ויושר מובא משל הרב המשפיע שכל לתלמיד, שבעצמות שכלו הרי הוא כולל את שכלו של התלמיד מראשו לסופו. וגם בתחילת השגתו של התלמיד, אזי שכל התלמיד הוא מוקף על דרך משל מאור אותו השכל שמשפיע לו הרב, ואותו אור השכל עודף על שכל התלמיד והשגתו ומקיפו מכל צד. וביאור הענין שבתחילת השפעת השכל אינו משיג את השכל לעומקו הוא רק בדרך כלל בלי התחלקות לעמוד על כל חלקי השכל והסברו כל דבר בפני עצמו. ולכן כללות אותו השכל מקיף לשכל התלמיד בבחינת [[מקיף]] ואינו בבחינת התחלקות. וזהו משל ל[[עשר ספירות דעגולים]]. אמנם אחר כך כשמתבונן התלמיד בשפע השכל וירד לעומקו וישיגו היטב, אז יהיה אדרבא שכלו מקיף לאותו שפע השכל שיכנס בו שפע השכל בבחינת [[אור פנימי]] ממש שישיגנו יפה וגם יעמוד על כל חלקי הסברות שבו כל אחד על מכונו בפני עצמו והוא על דרך משל [[עשר ספירות דיושר]].

==מעלתם==
מבואר ש[[עשר ספירות דעגולים]] הוא בבחינת [[נפש]] שהוא תחילת ההשגה, ו[[עשר ספירות דיושר]] הוא בבחינת [[רוח]], שגבוה יותר מ[[נפש]]. ואף שהעגולים הם בבחינת מקיפים על היושר, הרי מכל מקום שורש היושר הוא גבוה מן העיגולים. שענין היושר הוא כעין ה[[נקודה]] שעליה סובב כל העיגול, שה[[נקודה]] גבוהה יותר מן העיגול המקיף עליה. וזהו כענין נקודה בהיכליה, שה[[נקודה]] גבוהה יותר מן ההיכל, שה[[נקודה]] היא בבחינת [[חכמה]], וההיכל הוא בבחינת [[בינה]].

==בעולמות==
ענין עיגולים ויושר יש בכל העולמות, שבכל העולמות יש [[עשר ספירות דעיגולים]] שבהם נכללים האורות בבחינת מקיף, ויש [[עשר ספירות דיושר]] בהם מתחלקים הספירות לפרטי פרטים.

==ראו גם==
*[[לקוטי תורה]] פרשת שלח, ד"ה "ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר"

[[קטגוריה:צמצום]]