עריכת הדף "לבוב"

[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת המרכזית בעיר, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים' במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]']]
'''לבוב''' (בעבר '''למברג''') הינה עיר בגבול [[אוקראינה]] ו[[פולין]]. בעיר היו במשך דורות רבים קהילה יהודית חשובה, וכיהנו בה מגדולי ישראל, כמו: הט"ז, החכם צבי והפני יהושע. כיום בעיר חיים כיום כ-2000 יהודים, ופועלת קהילה חרדית.

== ראשית החסידות ==
החסידות תקעה יתד בלבוב כבר עם ראשית התגלותה. ב[[ספר הזכרונות]], מספר ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כיצד התקרב רבה של לבוב באותה עת, הרב [[חיים רפפורט]] ל[[בעש"ט]] באמצעות שליחות מופתית. בעיר כיהן כרב גם כן, הרב [[משה מרגליות]], מתלמידי הבעש"ט.

בית הכנסת החסידי הראשון נוסד בו כבר בשנת [[תק"צ]], ומאז עד למלחמת העולם השניה בחורבן יהדות לבוב, לא פסק קול התורה והתפלה מבית כנסת זה.

בתקופת הצמח צדק, כיהן כרב העיר הרב [[יוסף שאול נתנזון]] בעל ה'שואל ומשיב', והצמח צדק התכתב עימו בהלכה רבות.

==תומכי תמימים לבוב==
לאחר שעזב ה[[אדמו"ר הריי"צ]] את רוסיה, בשנת [[תרפ"ח]], התגורר בתחילה בריגא שבלטביה, ובאוטבוצק שבפולין. אולם, בלבוב (אז, למברג) שהייתה בקצה המרוחק של פולין, בגבול החופף עם רוסיה, לא התקיימה ישיבת תומכי תמימים.

בשנים [[תש"ו]]-[[תש"ז]], בעקבות הסכם שנחתם בין ממשלת רוסיה וממשלת פולין המתחדשת, ניתנה רשות למשך זמן קצוב לבעלי אזרחות פולנית לעזוב את רוסיה. המעבר התקיים (בעיקר) בלבוב. בעקבות כך נקבצו רבים מ[[אנ"ש]] לעיר לבוב על מנת לעבור את הגבול, (בדרך זו עזבו רוב חסידי חב"ד את [[ברית המועצות]], ומבצע ההברחה נקרא לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]').

באותה תקופה קבץ ר' [[יונה כהן]] קבוצה של מנין תלמידים והושיב את הרב [[שמואל נוטיק]] למגיד שיעור, וכך נמשך עד חודש כסלו תש"ז, אז התדלדל היישוב החסידי בעקבות המעברים הרבים ומעצרים ורדיפות מצד הממשל הקומניסטי, והישיבה נסגרה.

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ל]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופה]]