עריכת הדף "תחיית המתים"

'''[[תחיית המתים]]''' היא מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י"ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].

==האמונה בתחיית המתים==
האמונה בתחיית המתים נחשבת לאחת מי"ג עיקרי האמונה שמונה [[הרמב"ם]], והכופר בה אין לו חלק ל[[עולם הבא]]{{הערה| וב[[רש"י]] שם מוסיף, שאפילו המאמין בתחיית המתים אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה - "מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא".}}.

מקורה של האמונה בתחיית המתים בתורה, נדון באריכות ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב ואילך.}} תוך הבאת דרשות מפסוקים רבים.

{{פסקה חסרה}}

==פרטי התחיה==
באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז"ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:

===זמנה===
תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. ב[[זוהר]]{{הערה|זהר ח"א קלט, א. וראה ג"כ שם קלד, א.}} נאמר שהיא תהיה ארבעים שנה לאחר תחילת [[ימות המשיח]] וקיבוץ גלויות. אמנם, הרבי{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}} מביא אפשרות שהיא תתקיים גם לפני כן.

בכל אופן תתקיים תחיית המתים של צדיקים מיד בתחילת ימות המשיח, כמובן ממאמר [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב. ראה [[דבר מלכות]] ש"פ וארא [[תשנ"ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}: "משה ואהרן עמהם". והרבי{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשמ"ו בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} "ועמך כולם צדיקים".

===סדרה===
מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערת שוליים|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח"ד.}}.

צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערת שוליים|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערת שוליים|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערת שוליים| הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות]] האל"ף-בי"ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.

===אופנה===
אותו הגוף עצמו יקום לתחיה, ולא יברא גוף חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה הקדוש ברוך הוא מרככו בטל התחיה, והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.}}.

המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם לבושים שבהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. באגרת קודש הנ"ל מביא הרבי שיש דעות החולקות בדבר, ע"ש.}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה הקדוש ברוך הוא ירפא אותם{{הערה|[[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}.

נשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל גוף את חלק הנשמה שתוקן על ידו{{הערה|זוהר ח"א קלא, א. [[תיקוני זוהר]] תיקון מ'. [[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד. ובאגרת קודש הנ"ל מבאר בזה באריכות שאין זה אומר שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים.}}.

===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===
ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.

הרס"ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלושה דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.

באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, שהקדוש ברוך הוא ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש"פ בשלח [[תשמ"ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע [[תנש"א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים.

==יום הדין אחר תחיית המתים==

שלש דעות בענין זה: 

א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו {{הערת שוליים|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערת שוליים|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין
הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערת שוליים|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערת שוליים|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או יסורים לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהי' איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.

==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==
===עיקר השכר ותכלית הבריאה===
{{להשלים|1.המבואר בהג"ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ"מ מורחבים יותר בתורתו של אדה"ז אודות הפסק כהרמב"ן (כמדומה מאמר בתו"א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות "פסקה" כהרמב"ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}
תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: "אשר אנכי מצווך היום לעשותם" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש"י על הפסוק}}: "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם". נחלקו הרמב"ן והרמב"ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד הרמב"ם טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב"ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף.{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}} תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב"ן השלמרות שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה.{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}

תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה יושלם מטרת הבריאה שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: "לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]". לפי שמצב העולם והנבראים יהיה בדרגה נעלית, שיהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי.(זיכוך הנבראים ב[[עולם העשיה]] יהיה כ[[כלים דאצילות]], שהם אלקות ממש.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ"ג].}}) כמו כן גם דרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית.{{הערה|תניא, פרק לו.}}

שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות לבורא העולם - תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה "דירה בתחתונים".{{הערה|אגרות קודש, חלק ב, אגרת ר.}}

===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===
===דרגתו===
{{להשלים|1.שייכות התואר "ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים".}}
בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי בתכלית השלמות, שיתגלה אז עצמות א"ס כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש.{{הערה|תניא פרק לו.}} על זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ופירש רש"י: 'לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו'. שעומק המשמעות בזה הוא שהגילוי לעתיד יהיה לא רק בלי הסתרים שמעלימים אלא גם שבגילוי גופא יבוא מעצמות ממש שלמעלה מכל גדר 'גילוי'.

הדיוק בלשון 'עצם' הוא לשלול את הגילויים. במושג גילוי בכלל קיימים כמה וכמה דרגות, עם זאת הגילוי להיותו התגלות אל דבר אחר שמחוץ לעצמו ואישיותו הוא אינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. כביאור לכך מובא המשל מכוחות הנפש, שלמרות היותם כוחות הנפש יש בהם דרגות ישנם כוחות ה"רחוקים" מעצם הנפש ויש שקרובים ועצמיים יותר, (ולדוגמא החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). ולמרות זאת עצם הנפש ומהותה נעלית מכל הכוחות, שהוא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה.{{הערה|שם=מכתב|אגרות קודש - אדמו"ר חלק ב אגרת ר'.}}{{הערה|ביאורי הרי"כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}

ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] א"ס עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד הקב"ה בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם.{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער"ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע"ט ואילך].}}

===גילוי תענוגו של הקב"ה===
{{ערך מורחב|עולם הבא}}
ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערת שוליים|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.

==ראו גם==
*[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]
*[[עולם הבא]]

== קישורים חיצונים ==
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ"ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר"ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים 
*הרב [[אריה קדם]], '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=384 תחית המתים]''' - {{חב}}.

;הרב מנחם מענדל הראל, סדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו:
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68511 מי יקום בתחיית המתים?], ז' אייר ה'תשע"ב
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?], י"ד אייר ה'תשע"ב 
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב"ם: נשמה ללא גוף], כ"א אייר ה'תשע"ב
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69081 שיטת הרמב"ן בנושא גן עדן ועולם הבא], כ"ח אייר ה'תשע"ב
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא], י"ד סיון ה'תשע"ב
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?], כ' סיון ה'תשע"ב 
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים? - שיעור], י"א תמוז ה'תשע"ב 
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים- שיעור], כ"ד אב ה'תשע"ב 

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]