עריכת הדף "בית דין צדק קראון הייטס"

[[תמונה:CHK.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של בית הדין]]
'''בית דין צדק קראון הייטס''' (מכונה '''בד"צ קראון הייטס''') הינו [[בית דין|בית הדין]] הרשמי והקבוע של קהילת [[חב"ד]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בית הדין הוקם בשנת [[תשמ"ו]], כאשר לפני כן כיהן רב יחיד.

לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: קראון הייטס כשר), המופעלת על ידי הרב [[אברהם אזדבא]] חבר בית הדין המכהן כאחד הרבנים של השכונה.

משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.

==היסטוריה==
בשנים הראשונות להתהוותה של קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]], מספר חברי הקהילה לא הצדיק הקמת בית דין צדק, והרב הבלתי רשמי של חסידי חב"ד אליו היו פונים בשאלות הלכתיות היה הרב [[שמואל לויטין]]. במהלך עשרים השנים שחלפו מאז התיישבותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשכונה התיישבו בה חסידי חב"ד רבים והיא התפתחה במהירות עד שבשנת [[תשכ"ד]] מנתה הקהילה כמה מאות משפחות, והצורך ברבנים מורי הורה הלך וגבר.

בשלב זה הוזמן הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] לכהן כמורה צדק לצידם של הרב לויטין והרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], ועם פטירתם של השנים האחרים התקבע מעמדו כמרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.

בשנת [[תשמ"ה]] נפטר הרב דבורקין מהמחלה הידועה, ובעקבות פטירתו הורה הרבי לקיים מערכת בחירות לרבנות. למרות התנכלויות שונות של מספר עסקנים שניסו לטרפד את הבחירות, ב[[ד' ניסן]] [[תשמ"ו]] התקיימה מערכת בחירות בסופה נבחרו לכהן שלושת הרבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]]. לאחר הבחירות, כאשר הרב חנזין ביקש את ברכתו של הרבי לעבור להתגורר בשכונה ולהתחיל לכהן בתפקידו כרב, קיבל תשובה מהרבי שלא ייתכן והוא ינטוש את תפקידו ב'[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]]', ובעקבות כך ב[[כ"ג אייר]] של אותה שנה נערכה מערכת בחירות נוספת בה נבחר הרב [[אברהם יוסף הלר]] לרב השלישי בהרכב בית הדין. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ"ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותר בתארים מפליגים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16047&st=&pgnum=628 התוועדויות תשמ"ו חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש"פ שלח כ"ח סיון תשמ"ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.

בשנת [[תש"ס]] נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב [[אהרן יעקב שווי]] כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת [[תשס"ג]] התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני.

בשנים שלאחר מכן התעוררו מחלוקות רבות בקשר עם התנהלות בית הדין ובעקבותיהם הודיע הרב הלר על פרישה מתפקידו כחבר בית הדין. במשך שבע שנים נותרו הרב אזדבא והרב שווי כבית דין שקול, עד שבחודש אלול תשע"א לאחר ששתי הצדדים הסכימו על הליכה לבוררות (ראה להלן) התקיימה מערכת בחירות למשרת הרב השלישי בה התמודדו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]], ולאחר ספירת הקולות נבחר הרב ברוין כרב השלישי בהרכב הבד"צ.

==חברי הבית דין==
;רבנים
*הרב [[אברהם אזדבא]]
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]

;דיינים ומורי-צדק
*הרב [[יצחק רייטפורט]]
*הרב שלמה סגל

בית הדין הוקם בהתאם להוראתו של הרבי, ורבני הבד"ץ נבחרים על ידי הקהל בבחירות {{הערת שוליים|ראה בארוכה בספר "דעת הקהל".}}.

==בוררות==
[[קובץ:בוררות קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי בית הדין המיוחד]]
במהלך השנים [[תשס"ג]] - [[תש"ע]] התגלעו חילוקי דעות בין הרב אזדאבא לרב שווי, סביב ניהול השכונה ובעיקר סביב האחריות למערכת הכשרות של הבית דין. בעקבות כך נוצר צורך להרחבת בית הדין, אך הרבנים לא הגיעו להסכמה באשר למועמדים אפשריים נוספים. הרב אזדבא מצידו הכריז, בשנת [[תשס"ו]], על בחירות שאורגנו על ידי ועד הקהל שכיהן באותה עת. הרב שווי הודיע כי מבחינתו אין לבחירות כל תוקף.

בסופו של דבר חתמו הרבנים על בוררות בבית דין רבני במונסי, אצל הדיין הרב אברהם ברוך רוזנברג. בהרכב הבית דין נבחרו; הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] והרב [[יוסף העכט]] - על ידי הרב שווי. הרב [[משה הבלין]] והרב [[בנימין קופרמן]] - על ידי הרב אזדאבא. כאב"ד נבחר הרב אברהם ברוך רוזנברג מ[[מונסי]]. 

בחודש [[ניסן]] [[תש"ע]] ניתן פסק הדין, לפיו בראש בית הדין עומדים הרב אזדאבא והרב שווי, וכמו"צים משמשים גם הרבנים רייטפורט וסגל. בכ"ו [[אלול]] [[תש"ע]] נערכו בחירות לרב שלישי
{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 חב"ד אינפו]}} - המועמדים שהתמודדו היו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]]. הרב שנבחר ברוב קולות הוא הרב ברוין{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56900 השכונה בחרה: הרב יוסף ישעי' ברוין שליט"א] {{אינפו}}}}, כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו עבורו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56933 בתום בדיקה חוזרת: הרב ברוין קיבל 1,004 קולות] {{אינפו}}}}. בפועל אחרי הבחירות לא הסכים הרב אזדבא להכיר ברב ברוין כחבר בית הדין.

==פסקי בית הדין==
===התייחסות לתארי הרבי===


[[קובץ:Small .jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''החלטת בית הדין אודות התארים המתאימים ל[[הרבי]]'''. פיענוח כתב היד "בס"ד מוצאי חג השבועות תשנ"ה בקבלת פנים שנערכה על ידי הבד"צ דקראון הייטס לרבנים האורחים שהגיעו לחצרות קדשנו לחג השבועות תשנ"ה, הוחלט שעל השער בלאט של לקוטי שיחות וכיו"ב אין לכתוב הר"ת זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, ועל דרך זה בכל הוצאה לאור של הרבי.]]

במוצאי חג השבועות תשנ"ה, קיימו חברי בית הדין קבלת פנים רשמית לרבנים מרחבי העולם שהגיעו לרבי לכבוד חג השבועות. בעקבות המבצ הרגיש שנוצר לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] והבלבול אצל חלק מהחסידים כיצד יש להתייחס לתאריו של [[הרבי]], הוציאה הנהלת בית הדין קריאה לכלל חסידי חב"ד בשיתוף עם הרבנים האורחים, הקובעת כי יש להמשיך ולהצמיד לשמו הקדוש של הרבי את התוארים המורים על נצחיות חייו.

על המכתב חתמו: הרב [[יצחק הענדל]] (חבר הבד"צ ב[[מונטריאול]]); הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] (מד"א וחבר הבד"צ קראון הייטס); הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] (מד"א [[כפר חב"ד]]); הרב [[יוסף הכט]] (רב העיר [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]); הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] (חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]); הרב [[ישעיהו הרצל]] (רב העיר [[נצרת עלית]]); הרב הרצל כהן (רב בשירות בתי הסהר); הרב [[ישראל יוסף הנדל]] (רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]])

===התנהלות אתרי חב"ד באינטרנט===
ב[[י"ג טבת]] [[תש"ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב"ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב"דיים]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52112&search=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&page=1 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב"דיים]. {{אינפו}} יג טבת התש"ע (30.12.2009).}}, ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים.

כלל אתרי האינטנרט נשמעו לקריאת חברי בית הדין, ובעקבות הוראה זו התבדלו אתרי האינטרנט החב"דיים מכל שאר אתרי החדשות וסגרו את מערכת התגובות. 

===הקדמת גיל הנישואין===
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ב]] יזם הבית דין קריאה משותפת{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66668 קריאת הרבנים]
באתר חב"ד אינפו.}} של כלל רבני ומשפיעי אנ"ש להקדים את גיל הנישואין הנהוג בחב"ד, ולאפשר לגיטימציה חברתית לבחורים להינשא בשנת ה'[[קבוצה]]' ומייד לאחריה. הקריאה התבססה על מכתביו של הרבי המורים להקדים את גיל הנישואין, ולא לדחות את החתונה על מנת להמשיך וללמוד.

המכתב עורר סערה ציבורית בקהילות אנ"ש, וההדים התפשטו גם מעבר לציבור החב"די והגיעו לערוצי הטלוויזיה שסיקרו את התופעה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2783 ראיון בערוץ 10 בעקבות מכתב הרבנים] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. הקריאה פעלה והשפיעה רבות על גיל הנישואין, ותוך חודשים ספורים היה ניתן לחוש את תוצאותיה.

==ראו גם==
*[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בד"צ קראון הייטס|*]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות]]