לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
נסיעה לרבי
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־03:34, 1 במאי 2013 מאת
זוננשיין
(
שיחה
|
תרומות
)
(הוספת ערך)
(הבדל) → הגרסה הקודמת |
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
אחד מדרכי ה[[התקשרות]] העיקריות של [[חסיד]] ל[[אדמו"ר|רבי]] הינה ה'''נסיעה לרבי''' לעיתים מזומנות. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה, והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי. ==תוכן הנסיעה== הנסיעה לרבי החלה כבר אצל [[הבעל שם טוב]] בדור הראשון של התייסדות תנועת החסידות, והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"{{הערה|}}. הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר הפנימי והנפשי בין החסיד לרבי, והיא אחד מדרכי ה[[התקשרות]]{{הערה| מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ההלכתי ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו בחגי ישראל ובמועדיו, אך דבר זה אינו חיוב ממש, ונוהגים להקל בזה. להרחבה, ראו מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב.}}. החסידים מתייחסים לנסיעה לרבי כמצוות עליה לרגל{{הערה|גם הרבי מתייחס לנסיעה בצורה זו, ראו לדוגמא מכתב כ"ח תשרי תש"ח, שנדפס ב[[אגרות קודש]] חלק ב' עמוד רנו. שיחת שבת פרשת נח, ו' מרחשון תשמ"ז, שנדפסה בסדרת ההתוועדויות עמוד 465, ועוד.}}, ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות לעבודת ה' במשך השנה כולה{{הערה|פתגם-צחות חסידי ידוע האומר: "רבי לא שנא – חייא מנין" – אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!.}}. ===אופן הנסיעה=== מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי באמצעות הליכה לרגלית, כמו שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן שבית המקדש היה קיים. החסידים הסבירו את מעשיהם, שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי{{הערה|ראו סיפורו של [[אדמו"ר הריי"צ אודות ר' שלמה המלמד מ[[נעוועל]], [[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] עמודים רסט-רע.}}. ==זמן הנסיעה== ===חודש תשרי=== לאורך הדורות הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי הוא בחודש תשרי, בימי הסליחות והרחמים, על מנת להתחיל את השנה 'ברגל ימין', במקום הקדוש ביותר. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו בראש השנה הוא אצל הרבי, באומרו: {{ציטוטון|ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש}} [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה בליובאוויטש, היכן ימצא אחרת]?!{{הערה|[[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 188.}}. [[הרבי|לרבי]] היתה קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד לז' מר חשון, וכפי שהרבי התבטא{{הערה|שיחת שבת פרשת לך לך תשמ"ח, התוועדויות חלק א' עמוד 429.}}: {{ציטוטון|נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר, הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי . . שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד – גם המשכו עד שבעה במרחשון}}{{הערה|דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, שאז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש, לביתו ולמקומו.}}. ==כינוס השלוחים== אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה בעבודת השליחות, והזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא יחד עם כינוס השלוחים המתקיים מידי שנה בסמיכות לראש חודש כסלו. יחד עם השלוחים, נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס, וזוכים להדרכת השליח. ===י' שבט=== לקראת יום הבהיר י"א שבט, יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים תלמידי ישיבות חב"ד מכל יבשת אמריקה לשהות אצל הרבי, ומשתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות. ===כ"ב שבט=== הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת כ"ב שבט, יום הסתלקותה של הרבנית הצדקנים מרת חיה מושקא, אשתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. הקבוצה המרכזית מארץ הקודש מאורגנת על ידי הרב [[אהרון אליעזר צייטלין]], ובמקביל, פועל ארגון 'בית מדרש לנשים' עם הקבוצות שמגיעות ל-770, ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות טובי המשפיעים. ===חג השבועות=== חג השבועות הוא הזמן העיקרי בו נושאים הרבנים החסידיים אל הרבי, משום שבשאר השנה הם צריכים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה, ורק בחג השבועות בו אין מצוות מיוחדות, מתאפשר להם הנסיעה אל הרבי. בעקבות זה, חג השבועות מכונה אצל החסידים בשם "חג המו"צים", על שם נסיעתם של המורי-צדק בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים, ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים לחג השבועות אל הרבי.}}{{הערה|[קישור לחב"ד אינפו קבלת פנים לרבנים].}}. ===הנסיעה בשאר מועדי השנה=== חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, הינם חסידים בעלי משפחות, שלא מתאפשר להם לנסוע באמצע חודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה. כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בנם, לחגוג את בר המצוה שלו אצל הרבי{{הערה|[כתבה בבית משיח].}}. חסידים מספרים שכאשר המשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] נשאל מתי הוא הזמן הטוב ביותר לנסיעה לרבי, השיב שהמענה תלוי באיזו תקופה בשנה נשאלת השאלה, שהרי אם השאלה נשאלת בחודש כסלו, אזי חודש כסלו הוא הזמן הראוי ביותר לנסיעה לרבי, ובאם השאלה נשאלת בחודש תמוז, אזי חודש תמוז הוא הזמן הטוב ביותר, וכך בכל חודש מחודשי השנה. ==ההכנות לנסיעה== לקראת [[הצ'רטר הראשון]] שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמוד 246.}} בו כתב את ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי. במכתב זה הרבי מורה לנוסעים להוסיף בלימוד תורת החסידות, ובפרט בלימוד מאמרים של הרבי אליו נוסעים. להוסיף בנתינת הצדקה למוסדות השייכים אל הרבי, ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים לרבי ולקשר אותם לרבי, באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי. בעת הנסיעה עצמה, הרבי מורה לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של חומש תהלים ותניא, ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי. במקומום אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך [[התוועדות]] בקהילתם קודם הנסיעה ולאחריה. ==ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה== הנסיעה לרבי תפסה מקום חשוב בהווי החסידי, ולאורך הדורות חיברו החסידים ניגונים שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי. ===תקעו בחודש=== {{ערך מורחב|ערך=[[נאשי קראמקי]]}} חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, שבחזרתם מביאים 'סחורה' [[מאמר|מאמרים]] ששמעו אצל הרבי. בסיומו של הניגון שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי", ו"שובה ישראל", שהינם פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת ה[[מאמר|מאמרים]] הקשורים לחודש תשרי. ===טייערע ברידער=== {{ערך מורחב|ערך=[[טייערע ברידער (ניגון)|טייערע ברידער]]}} ניגון זה, נוהגים החסידים לשיר קודם פרידתם, ותוכנו הוא, שהחסידים מבטיחים זה לזה, שאף על פי שעכשיו הם נפרדים האחד מזולתו, הרי זו פרידה קצרה, עד לפעם הבאה בה יגיעו אל הרבי ויפגשו שוב. מילות הניגון: טייערע ברידער! מיר וועלן זיך ווייטער זעהן, אַז דער אויבערשטער וועט געבן געזונט און לעבן, וועלן מיר פאָר'ן צום רבי'ן, מיר וועלן זיך ווייטער זעהן! [= אחים יקרים, אנחנו עוד נתראה. ה' יתן חיים ובריאות ונזכה לנסוע לרבי, אנחנו עוד נתראה!]. ===נייע זשוריצי כלאפצ'י=== {{ערך מורחב|ערך=[[ניע זשוריצי כלאפצ'י]]}} גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר את מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות, ולוקחים כח להמשך הדרך, כך גם בעבודת ה', צריך מידי פעם לנסוע לרבי, ולקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'{{הערה|הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס ב[[תורת מנחם]] עמוד 106 ואילך.}} ==הגבלות על הנסיעה== {{ערך מורחב|ערך=[[תקנות ליאזנא]]}} לאורך השנים, הטילו רבותינו נשיאינו הגבלות שונות על הנסיעה לרבי, והתנו את הנסיעה בפרטים שונים. בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] התרבו הנוסעים לרבי, וכדי לא להעמיס עליו את העבודה, פרסמו זקני החסידים הגבלות שונות, שקיבלו את אישורו של אדמו"ר הזקן. ההגבלות הידועות שהרבי מנע חסידים מלהגיע כהוראה כללית, הינם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצורכה הלוואה מבלי לדעת מאיפה להחזיר את כספי ההלוואה{{הערה|"במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים – באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות", ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א לרב איצ'קה גאנזבורג, נדפס בספר [[חייל בשירות הרבי (ספר)|חייל בשירות הרבי]] עמוד 187.}}. ==הגרלות על נסיעה לרבי== {{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}} {{פסקה חסרה}} ==עידוד הנסיעה== החל משנת תשנ"ז פועל ארגון [[את"ה העולמי]] בשיתוף עם ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], לעידוד הנסיעה לרבי, וליצירת אפשרות כספית לנסיעה קולקטיבית של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות של [[קרן דוד דעה]] בחסות הרב [[שלום בער דרייזין]]. כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פגמים וסיפורי חסידים הקשורים לנסיעה. בשונה מפעילותם של הארגונים הנזכרים הפונה בעיקר אל ה[[תמימים]], ארגון [[התאחדות החסידי לקבלת פני משיח צדקנו]] פועל לעידוד הנסיעה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן, ובאמצעות עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש. כמו כן יוזם הארגון מידי שנה התוועדות 'קבלת פנים' לאורחים שחזרו מהשהות בחודש תשרי אצל הרבי. ==ראו גם== *[[הצ'רטר הראשון]]. *[[ועדת ההגרלה]]. ==קישורים חיצוניים== *'''[http://chabad.info/files/pdf/noseim%20larabi.pdf חוברת הכנה לנסיעה לרבי]''' בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{אינפו}} *[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31318 תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי] {{אינפו}} *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2579 יחיאל אופנר מציג" תצוגת ציורי הנסיעה לרבי] {{אינפו}} *[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31518 זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי] {{אינפו}} *[http://www.chabad.info/hagrala/ רישום און ליין להגרלה החודשית של התאחדות החסידים] {{אינפו}} *[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=48594 בתשרי צריך להיות אצל הרבי!] - מאמר דעה של הרב [[זלמן לנדא]] {{אינפו}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מושגים כלליים]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (39):
תבנית:COL
(
עריכה
)
תבנית:Col
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:PDF
(
עריכה
)
תבנית:Str left
(
עריכה
)
תבנית:אודיו
(
עריכה
)
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:ה
(
עריכה
)
תבנית:היברובוקס
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:וידאו
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:וידפו
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:חב"ד FM
(
עריכה
)
תבנית:יישור טקסט
(
עריכה
)
תבנית:לחלוחית
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מונחון/styles.css
(
עריכה
)
תבנית:ערך מומלץ
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:צ-ספר
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:צליל
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:קישור חבד און ליין
(
עריכה
)
תבנית:קישור חבד אינפו ישן
(
עריכה
)
תבנית:קישור שטורעם
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:רווח קשיח
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)