עריכת הדף "המגיד ממזריטש"

[[תמונה:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|left|thumb|250px|מצבת המגיד ממעזריטש ותלמידיו באניפולי]]
רבי '''דב בֶּער ממזריטש''' מכונה '''"המגיד ממזריטש"''' היה תלמידו וממשיך דרכו של ה[[בעל שם טוב]]. נפטר ביום [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]] ומנוחתו כבוד בעיירה אניפולי.

==קורות חייו==
רבי דובער נולד לר' אברהם וחווה בעיירה לוקאטש שליד העיר רובנו ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו{{הערה|יש המשערים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו.}}. אביו היה מיוחס עד לר' [[יוחנן הסנדלר]]. התפרנס בדוחק מהיותו מלמד ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]).

רבי דובער נישא למרת קיילא ולאחר נישואיו שימש כמלמד ב[[מזריטש]] ומקביל החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בקוריץ ובדובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע והיה חולה מאוד ברגליו. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.

כשהגיע [[הבעל שם טוב]] אל ה"פני יהושע" אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת [[תק"א]] נולד בנם ר' [[אברהם המלאך]].

==נשיא החסידות==
[[תמונה:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|left|thumb|250px|ציון המגיד ממזריטש]]
לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר הסתלקות הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של [[חג השבועות]], נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו בחלום למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה "מראיהם ומעשיהם"{{הערת שוליים|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.

רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ"ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים; ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).

מבית מדרשו של המגיד יצאה "העליה החסידית הגדולה", גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו. 

המגיד חיבב מאוד את תלמידו רבי שניאור זלמן, מי שהיה לימים [[אדמו"ר הזקן]]  והושיבו ללמוד עם בנו ר' [[אברהם המלאך]], היו לו זמנים קבועים שהיה מלמד ב[[יחידות]] את אדמו"ר הזקן ובחר בו לחבר את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]. 

רק שניים מתלמידיו, ר' שניאור זלמן [[חיים וואלפער|והרב מוולפע]] קבלו את תורתו בשלמות. חסידיו נהגו לנגן בנוכחותו את ניגון "[[ג' תנועות (ניגון)|ג' תנועות]]".

בשנת [[תק"ל]] דיברו לשון הרע בפני הגר"א מוילנה על המגיד ותלמידיו והגר"א לתומו קיבל את עדותם וציווה להתרחק מהחסידים.

בשנת [[תקל"ב]] פרצה במזריטש מגפה. ר' [[זושא מאניפולי]] תלמידו, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ליום הסתלקותו.

==הסתלקותו==
[[תמונה:939.jpg|left|thumb|250px|טענת החוקר]] 
ביום ראשון [[י"ז בכסלו]] שנת [[תקל"ג]] אמר המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] כי בשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את דבר ה' הנמצא בכל דבר גשמי. כעבור יומים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של אדמו"ר הזקן ואמר לו: [[י"ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו. ביום [[י"ט בכסלו]] הסתלק המגיד ומנוחתו כבוד בעיירה אניפולי.

החברה קדישא ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק בטהרתו. בדין תורה הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה האדמו"ר הזקן שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו-ליאזני. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בטהרתו, זכה אדמו"ר הזקן לטהר את ראשו של המגיד. הובילו את המגיד ל[[מקוה]] טהרה ואז אמר אדמו"ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים.

בבית החיים שבעיירה אניפולי הוקם אוהל באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, אך במלחמת העולם השניה בית החיים והאוהל נחרבו. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.

==תמונתו==
כיום אין בידינו תמונה של המגיד ממעזריטש. בשנת [[תש"ה]] טען חוקר מסויים שהוא מצא תמונה של המגיד והוא פירסמה. מיד התבררה טעותו והיה זה התמונה של רבי שמואל מסלנט.

==ספריו==
המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שכתבו על ידי תלמידיו:

*[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]
*אור התורה
*אור האמת

==משפחתו==
*אביו: רבי אברהם. 
*אמו: הרבנית חוה.
*אשתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון).
* אחותו: אשת הרב [[נח אלטשולר]], סבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]
*בנו: רבי [[אברהם המלאך]], המכונה ברוסיא "הקדוש" ובפולין "המלאך", ובעל הספר "חסד לאברהם".
*חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין.

==מתלמידיו== 
*[[אדמו"ר הזקן]].
*ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]].
*רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].
*האחים - ר' [[זוסיא מאניפולי]] ורבי [[אלימלך מליז'נסק]].
*רבי [[אהרן מקרלין]].
*רבי [[שלמה מקרלין]].
*האחים – ר' [[שמואל שמלקא מניקלשבורג]].
*ר' [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה.

==ראו גם==
*[[שלוש תנועות (ניגון)]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'מגיד דבריו ליעקב'] - בהיברו בוקס.
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'אור תורה'] - בהיברו בוקס.
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[הבעל שם טוב]]|הבא=[[אדמו"ר הזקן]]}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|2]]
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]