עריכת הדף "תהלים קכ"ו"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = פסוקי המזמור: תהילים קכ"ה{{ש}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת
| תוכן = '''א'''  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת {{ש}}
בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.{{ש}}
'''ב'''  אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה{{ש}}
אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה.{{ש}}
'''ג'''  הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים.{{ש}}
'''ד'''  שׁוּבָה ה' אֶת (שבותנו) [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.{{ש}}
'''ה'''  הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.{{ש}}
'''ו'''  הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.
}}
'''תהלים קכ"ו''' הוא המזמור ה-126 ב[[תהלים|ספר תהלים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת ה-קכ"ו ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-125, ועד ליום ההולדת ה-126.

==תוכן המזמור==
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "ידבר על העתיד ומדמה הגלות כמו אדם שזורע בארץ יבשה בוכה ומתחנן להקב"ה שימטיר עליה שלא יפסיד הזרע ואם יזכה לקצור הוא נותן הודאה להקב"ה".

== בתפילה ==
בימים שאין אומרים [[תחנון]], אומרים מזמור זה כהקדמה ל[[ברכת המזון]] לפני [[מים אחרונים]].

== בחסידות ==
* '''שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים''' - ה[[חלום]] מרכיב ומאחד שני דברים הפכיים. והיינו מפני כי ב[[שינה]] נסתלק [[מוח]] ה[[שכל]] המבחין ולא נשאר רק [[כח המדמה]]{{הערה|[[תורה אור]], וישב ג׳:א׳}}.
* '''אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה''' - אמר אחד מתלמידי הרה"צ מלובלין "אז בביאת המשיח, במהרה בימינו, יאמרו בגויים ישאלו הגויים, הגדיל ה' לעשות עם אלה – מה זה שהגדיל ה' לעשות עם ישראל שהם במדריגה גדולה כל כך. וישיבו אותם ישראל: הגדיל ה' לעשות עמנו – מה שהגדיל לעשות עמנו, הוא '''מפני שהיינו שמחים''' - על כל הבא עלינו"{{הערה|משיחת [[יום טוב שני]] של [[חג הסוכות]] [[תשט"ז]]}}. 
* '''הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים''' - מפני ריבוי החסדים שהגדיל ה' לעשות עמנו, צריכים אנו להיות כמידת [[יעקב]], להשפיל את רוח והלב{{הערה|[[תניא]], [[אגרת הקדש]] ב׳:ה׳}}. 
* '''שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב''' - לשון "שובה" יש בו שני פירושים. א'. כמשמעו - שובה את עצמך. ב'. כמו "שובה ה׳ את שביתנו" שהוא פועל יוצא{{הערה|[[לקוטי תורה]], [[דרושים לשבת שובה]] ג׳:א׳}}.
* '''הזרעים בדמעה ברנה יקצרו. הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו''' - בני ישראל נמשלו לתבואה שנזרעה בארץ גשמית ותכלית הזריעה היא בשביל הצמיחה העתידית. על דרך זה נשמות ישראל ירדו לעולם הזה הגשמי, בשביל שאחר כך היא תתעלה במדריגה גבוה יותר באין ערוך. אך התבואה צומחת לא מהחיטה שנזרעת באדמה, אלא מהרקיבון והביטול לכח הצומח שבארץ, וזה מעורר את כח הצומח להצמיח. עד דרך זה נשמות ישראל בעולם הזה צריכים להיות ב[[ביטול]] ו[[קבלת עול]], ורק ככה תהיה עליית וצמיחת הנשמה שלא בערך כלל למדריגתה הקודמת. וכמו ש[[שמחה]] זה חלק מתהליך הצמיחה שהחל מעניין הריקבון, על דרך זה השמחה בעקבות העליה, היא לא בגלל הירידה, אלא בגלל העליה גופא{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ל"ו עמ' 82}}. 

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=158&hilite== תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]''' {{היברו בוקס}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/19vbf1rGxTnUQ7eg_uJaVJwpTelxqiU3S/view יהל אור - פרק קכ"ו]'''

{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים|קכ"ו]]