עריכת הדף "עבודה בכרם חב"ד"

'''[[עבודה]] בכרם חב"ד''' הוא ביטוי המתאר את פעילותם של חסידים דווקא בתוך המוסדות והארגונים של [[חסידות חב"ד]], או בעיסוק ב[[הפצת המעיינות]] ובענייני ה[[שליחות (חב"ד)|שליחות]]. ברובם ככולם של המקרים, מורה הרבי להעדיף את העבודה בכרם חב"ד ומייחס לכך זכות רוחנית נעלה, הדורשת [[ביטול]] מוחלט ל[[רבי]] ומסירות נפש להצלחת המוסדות, כשהעיסוק בכרם חב"ד דווקא ממשיך ברכה מיוחדת לעוסקים בה.

== מקור המושג ==
הביטוי "כרם חב"ד" והדרישה להקדים את העבודה בכרם חב"ד לעבודות אחרות, נשען על הפסוק בשיר השירים{{הערה|פרק א' פסוק ו'.}}: "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי".

ב[[מדרש רבה]] ובמפרשי הפסוק מוסבר כי כנסת ישראל מלינה על כך שהייתה עסוקה ב"כרמים זרים" (ענייני האומות או ענייני העולם) והזניחה את כרמה שלה (התורה והמצוות).

באגרות ובשיחות של [[הרבי]], נעשה שימוש בפסוק זה כקריאה לחסידים להשקיע את כוחותיהם בתוך המערכת החב"דית, ומדגיש שאף שהעיסוק בענינים אחרים אף הוא עיסוק בעניני קדושה, ענינים שהתורה עצמה מעידה עליהם שהם 'כרמים' זקוקים לשמירה ונטירה - בכל זאת התורה 'מתלוננת' על כך שהאדם זונח את 'כרמי שלי'{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4950797/jewish/page.htm אגרות קודש אגרת ד'קצ], [https://chabad.info/blogs/302915/ אגרות קודש חלק י"ב עמוד קפז] (אגרת ג'תתקצט).}}.

העבודה בכרם חב"ד אינה נחשבת ל"עבודה" במובנה הגשמי בלבד (כמקור פרנסה), אלא כחלק מעבודת ה' של החסיד. הרבי הדגיש פעמים רבות כי מי שזכה לעבוד במוסדותיו, עליו לראות בכך שליחות קודש ולבצע את תפקידו מתוך חיות וחסידישקייט.

הרבי הוסיף חיזוק לדברים מההלכה בנוגע למצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, שקודמת למצווה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, וכיוון שבנוגע לעיסוק במוסדות חב"ד רק חסידי חב"ד יכולים ומתאימים לתפקיד, יש להקדים ולעסוק בהם דווקא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200940138 חלק כ' אגרת ז'תקפב].}}, והדגיש שהדבר נוגע במיוחד בדורנו שיש בלבול גדול יותר{{הערה|1=[https://teshura.com/teshurapdf/Goldschmidt-Chein%20-%2021%20Adar%201%205782.pdf תשורה גולדשמיד עמוד 43].}}, ובמילא אין להתפלא כאשר חסיד פונה לעסוק במקומות אחרים ולא מצליח ולא רואה ברכה במעשיו, כיון שזו אינה העבודה שמתאימה לו נחשבת היא עבורו לעבודת פרך, כמו שאפילו במצרים כאשר נתנו לגברים עבודת נשים שהיא קלה יותר - נחשב להם הדבר לעבודת פרך כיון שאינה מתאימה להם{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15419468005be83db0006cc333788.pdf אגרות קודש חלק י"א עמוד רנח].}}.

== סוגי העבודה ==
ניתן לחלק את העבודה בכרם חב"ד למספר תחומים עיקריים:
*'''חינוך''': עבודה כר"מים, משפיעים או מחנכים ב[[ישיבות תומכי תמימים]] ובבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|1=[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%99%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf תשורה ערנטרוי עמוד 25].}}.
*'''שליחות לחיזוק היהדות והפצת המעיינות''': חיזוק היהדות וקירוב לשמירת תורה ומצוות{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1-ggs8fO5wI552RIZUM2WheBmCUp_yRoN/view שיחת ליל ה' דחג הסוכות ה'תשמ"ח] לקראת סופה.}}, והפצת מעיינות החסידות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200850211 אגרות קודש חלק י"א אגרת ג'תקפח].}}.
*'''ניהול וארגון''': עבודה במוסדות המרכזיים (כגון [[אגודת חסידי חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] ועוד).
*'''כתיבה והפצה''': עבודה במערכות העיתונים, הוצאות הספרים ([[קה"ת]]){{הערה|ראו לקמן הוראת הרבי לרב מרדכי שמואל אשכנזי בקשר לעבודה במערכת האנציקלופדיה תלמודית.}} ואתרי האינטרנט החב"דיים.

מבין העבודות השונות בכרם חב"ד, עיקר הדגש של הרבי הוא על העבודה בתחום מוסדות החינוך דווקא, והרבי קבע כי במיוחד בדורנו יש דין קדימה לעבודה בתחום החינוך, ובמיוחד בנוגע לנשים שבשל היותן בעלות רגש, ההשפעה שלהן על ילדים עמוקה ומשמעותית{{הערה|1=ראו תצלום המכתב בערך [[עבודה]] ושם בפיסקה 'נשים'. וראו [https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15419468005be83db0006cc333788.pdf אגרות קודש חלק י"א עמוד ריג]}}.

== יחס הרבי לעובדים ==
הרבי גילה יחס חם ומיוחד לאלו שהקדישו את חייהם לעבודה במוסדות. במקרים רבים, כאשר עובדים פנו בבקשה לעזוב את עבודתם לטובת עסק פרטי, עודד אותם הרבי להישאר ב"כרם חב"ד", תוך הבטחה שהברכה הגשמית תבוא דווקא דרך עבודה זו שהינה הצינור ל[[פרנסה]] הגשמית{{הערה|מכתב הרבי מתאריך ה' טבת תשי"ט.}} וכן לעניני בריאות, וגם אם כבר מתעסקים בעניני כרם חב"ד - ההוספה בעבודה בכרם חב"ד מוסיפה בברכות בכל המצטרך{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15419468005be83db0006cc333788.pdf אגרות קודש חלק י"א עמוד קסד].}}.

כך לדוגמא, כאשר הרב [[שלמה יוסף זווין]] הציע לרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] לעבוד במפעל ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "'''יש עוד הרבה [[עבודה בכרם חב"ד]], ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא'''". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5413570/jewish/page.htm אגרות קודש ח'תתיט].}}.


==שימושים נוספים==
{{ערך מורחב|ערך=[[כרם חב"ד (בטאון)]]}}
בשנים בהן יצא לאור הגליון [[חדשות מבית חיינו]], צורף אליו נספח בשם "בכרם חב"ד".

באותן שנים{{הערה|תשמ"ז-תשנ"ב.}} יצא לאור גם [[בטאון כרם חב"ד]], אוסף מאמרים בנושאי תורת חב"ד ותולדות חב"ד בעריכת הרב [[יהושע מונדשיין]], בסך הכל יצאו לאור ארבעה גליונות.

בשנת [[ה'תשפ"ד]] הקימה הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] אגף השתלמויות בשם 'בכרם חב"ד', המעניקה הרצאות מקצועיות בתחומי הדעת לצוותי ההוראה של רשת אהלי יוסף יצחק תוך התאמה מלאה להוראות הרבי ולתכנים ולסגנון של מוסדות ה'רשת', בהרצאות שמועברון במלואן על ידי אנשי מקצוע חסידי חב"ד.

במקביל, הוקם אתר ייעודי בשם 'בכרם חב"ד' דרכו ניתן למצוא משרות פנויות בשדה החינוך החב"די תוך ניסיון למקסם את ההתאמה הפוטנציאלית ולאייש את תפקידי החינוך במוסדות חב"ד ברחבי הארץ באנשי מקצוע חסידי חב"ד.

==ראו גם==
*[[עבודה]]

==לקריאה נוספת==
*'''השליחות החינוכית באגרות הרבי''', עמוד 268

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1TdCPYEvxQBOSj-IfGK4EnEKizd-hmLQ1/view לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 507 ואילך]'''
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4796&CategoryID=1143 העבודה בכרם חב"ד]''', שבועון התקשרות גליון 715

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות חב"ד]] [[קטגוריה:שליחות]]