עריכת הדף "סלמנדרא"

[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]
'''סלמנדרא'''{{הערה|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[בהמה|חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה|'סלמנדרא כתומה'.}}. 

סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שו"ת צפנת פענח (סימן רל"ד)] מסביר שכוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצר בצורה על טבעית מכונה כישוף.}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.

מי שמושח את [[גוף|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}

==טמא מאש==

ה[[סלמנדרא]] היא שרץ [[טומאה|טמא]], אך הוא מגיע מהאש, שהיא [[טהרה|טהורה]], ולא עוד אלא היא משמשת כמקום [[טבילה]] ([[מקווה]]), יותר נעלית מאשר [[מקווה]] של [[מים]], עד שה[[קדוש ברוך הוא]] טובל ומיטהר דווקא במקווה של אש ('נורא'){{הערה|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=39&format=pdf דף ל"ט עמוד א']}} כמו שכתוב בפסוק "כִּי הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא"{{הערה|ישעיהו פרק ס"ו פסוק ט"ו}}.

אמנם, כאשר היא באה במגע עם האש, אז אין שולטת בה האש, שכן למרות שהיא [[טומאה|טמאה]] - ב'''מהותה''' היא עדיין 'אש' - טהורה מכוח האש בה נוצרה.

כך גם [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]], גם אם הם הופכים ל'שרץ', מהותם האמיתית היא [[תורה]], והם תמיד יכולים להשיל מעליהם את טומאתם ולחזור אליה.

==מקורות לקריאה נוספת==

*[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] בכ' [[מנחם אב]] [[תשל"א]] - [[הנחה]].

*[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז עמ' 464.

{{ערך חסר}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בעלי חיים]]