סלמנדרא
סלמנדרא[1] היא שרץ טמא[2], אחד משמונה השרצים הטמאים[3]. אותה יש המזהים עם החיה 'Salamandra salamandra'[4].
סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת האש במשך שבע שנים[5], (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של הדס דווקא[6], ועל-כן היא תולדה של האש בלבד[7].
מי שמושח את גופו בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו[8] על חזקיהו המלך מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו בדם סלמנדרא[9][10]
טמא מאש[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסלמנדרא היא שרץ טמא, אך הוא מגיע מהאש, שהיא טהורה, ולא עוד אלא היא משמשת כמקום טבילה (מקווה), יותר נעלית מאשר מקווה של מים, עד שהקדוש ברוך הוא טובל ומיטהר דווקא במקווה של אש ('נורא')[11] כמו שכתוב בפסוק "כִּי הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא"[12].
אמנם, כאשר היא באה במגע עם האש, אז אין שולטת בה האש, שכן למרות שהיא טמאה - במהותה היא עדיין 'אש' - טהורה מכוח האש בה נוצרה.
כך גם תלמידי חכמים, כיוון שהם מציאות אחת עם התורה, גם אם הם הופכים ל'שרץ', מהותם האמיתית היא תורה, והם תמיד יכולים להשיל מעליהם את טומאתם ולחזור אליה.
מקורות לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 464.
הערות שוליים
- ↑ מסכת חגיגה, דף כ"ז עמוד א', מסכת חולין דף קכ"ז עמוד א'
- ↑ רש"י במסכת חגיגה, שם
- ↑ תוספות במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם רש"י סובר כמותם (דברי הרבי שנדפסו בהנחה הלא-מוגית), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ
- ↑ 'סלמנדרא כתומה'.
- ↑ רש"י במסכת חגיגה, דף כ"ז עמוד א'
- ↑ רש"י במסכת חולין. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת התורה במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם החתם סופר כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים[דרוש מקור]. לדעת הגאון מרוגוצ'וב, רבי יוסף רוזין בספרו שו"ת צפנת פענח (סימן רל"ד) מסביר שכוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצר בצורה על טבעית מכונה כישוף.
- ↑ דברי הרבי[דרוש מקור]
- ↑ כך תלמידי חכמים "אין אש של גיהנום שלוטת בהם", כיוון שהם מציאות אחת עם התורה שנמשלה לאש. מסכת חגיגה, שם
- ↑ מסכת סנהדרין דף ס"ג עמוד ב': "אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"
- ↑ ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי המדרש תנחומא, שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:
חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר (דניאל ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות באויר ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: לעכבר) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של גיהנם שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...
— מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג' - ↑ מסכת סנהדרין דף ל"ט עמוד א'
- ↑ ישעיהו פרק ס"ו פסוק ט"ו