עריכת הדף "סוכר"

'''סוכר''' הוא חומר מה[[צומח]] שמשתמשים בו להמתקת מאכלים אחרים, ולעיתים אוכלים אותו בנפרד.

==בהלכה==
יש להקפיד שלא לשפוך ב[[שבת]] מים חמים מכלי ראשון על סוכר אף שהוא בכלי שני מפני שהוא נמחה ויש בזה משום בישול{{הערה|הלכתא רבתא לשבתא (נדפס בסוף [[סידור תהילת ה']]).}}.

==הנהגות רבותינו נשיאינו==
[[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה משתמש בפסח בסוכר וסיפר את טעם הדבר לרב [[יעקב לנדא]]{{הערה|קובץ יגדיל-תורה נ.י. גל' נב עמ' קמט}}: [[אדמו"ר הרש"ב]] ישב אצל אמו, [[הרבנית רבקה]], יחד עם אחיו הגדול ה[[רז"א]] וגיסו ר' [[משה וחיה מושקא הורנשטיין|משה הורנשטיין]]. גיסו סיפר שנכנס לבית-חרושת לסוכר לדירקטור, שם סיפרו לו שהסוכר לא רתח, הדירקטור יצא ושם איזו אבקה, והסוכר רתח. אדמו"ר הרש"ב זכר את הסיפור ואמר לר' יעקב: מה שאומרים שהחשש הוא שמא טבלו לחם, זה הבל. כשהסוכר רותח החום הוא אלף מעלות, ואי אפשר כלל להתקרב אליו. אך באבקת סוכר קיים החשש, היות והוא מתייבש בשטח פתוח, יכול משהו ליפול לתוכו. אך בסוכר נוקשה אין חשש.

כשנעשה ר' [[משה הורנשטיין]] גיסו של אדמו"ר הרש"ב ונודע לו שאדמו"ר הרש"ב אינו משתמש בצוקער בפסח, לא הבין מדוע, כי היה לו בית-חרושת של צוקער וידע שאין בסוכר שום חשש. אף על פי כן חשב שיקח כלים חדשים, ובעצמו ישגיח על כל דבר באופן שלא יהיה מקום לחשוש. וכך עשה, והביא הסוכר לגיסו אדמו"ר הרש"ב בערב-פסח [אחר חצות היום], ומקודם ביאר לו אופן עשיית הסוכר שאין בו שום חשש, והוסיף שאף על פי כן התנהג בסוכר הזה בזהירות יתירה. ובעת דברו הבחין בפני אדמו"ר הרש"ב שככל שמסביר לו יותר שאין מה לחשוש, נעשים פניו יותר רציניים (ויותר ניכרת בהם הבעת אי-שביעות רצון). לבסוף שם את הסוכר על השלחן. אדמו"ר הרש"ב לקח חתיכה אחת ושבר אותה, ובאופן פלאי מתוך הסוכר נפל שעורה{{הערה|לקוטי ספורים, עמ' רלב-רלג. שמועות וסיפורים, חלק א, עמ' קה, כפי ששמע מר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]], ששמע בעצמו ב[[אטווצק]] מפי ר' משה הורנשטיין.}}.

אדמו"ר הרש"ב דאג שלא יהיה ביין של פסח סוכר{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק א, עמ' תו. ספר השיחות ה'ש"ת, עמ' 37.}}, ואפילו ב[[אחרון של פסח]] דאגה [[הרבנית רבקה]] שלא יהיה בביתה סוכר במאכלי מזונות{{הערה|לקוטי ספורים, עמ' רלד.}}. יש הטוענים שגם [[הרבי]] לא משתמש בסוכר בפסח{{הערה|ראה [https://drive.google.com/drive/u/0/folders/18usoiPsutSk1wXd3DTMVkTkJfAkEhFlf ימי מלך חלק ג'] עמוד 948.}}.

==בחסידות==
מתיקות הצוקער וכדומה הוא מבחינת חסד שבחסד, ועל כן אין בכחו לקיים ולהעמיד מאכלים אחרים שלא יתקלקלו (בשונה מה[[דבש]]), לפי שהוא בבחינת ההתפשטות כטבע ה[[מים]]. ולכן הוא ממתיק דברים אחרים כמו מידת החסד{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/25/107a&search=דבש תורה אור הוספות שמות קז א].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]