עריכת הדף "ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
ניגון ל[[ר' אשר מניקולייב]] (אלף דרייער) הוא ניגון נ"ט ב[[ספר הניגונים]]
את שתי הבבות הראשונות מה'''ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב''' שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו"ר הרש"ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' [[אהרן חריטונוב]] עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו"ר הרש"ב.


== מקור הניגון ==
אדמו"ר הרש"ב אמר, שניגון זה מביע את השברון לב של חסיד (פארלוירנקייט) וגעגועיו לרבי. כששמע זאת רבי משה חריטונוב, מלחין הניגון, הוא הגיב בדמעות: רבי, ראה כמה פנימיות וכוחות הנפש עלה לי ניגון זה.<REF> [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ו]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 34.</REF>. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] שאמר בשם [[אדמו"ר מהר"ש]], שניגוני חב"ד, אחד מהשנים; או שהם באים מחב"ד, או שהם מגלים חב"ד. על ניגון זה אמר אדמו"ר הרש"ב שהוא מגלה חב"ד.<REF> [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ו]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 35.</REF>
פעם בדרכו לליובאוויטש עבר ר' אשר דרך עיירה של גויים, שם בכל פעם היה שומע מבית המרזח קולות של צחוק והוללות. פעם אחת קרא משהו שונה: ר' אשר שמע ניגון ממש מיוחד! כמה נגנים גויים ניגנו ניגון שממש מצא חן בעיניו והצלילים ממש משכו את ר' אשר פנימה. ר' אשר נעמד ליד הנגנים עצם את עיניו וביקש שינגנו שוב ושוב את הניגון. הנגנים סירבו בהתחלה, אבל ר' אשר הוציא מטבע מכיסו בכל פעם, מטבע בשם "דרייער". הוא נתן לנגנים והם ניגנו שוב את הניגון, וכך היה 11 פעמים עד שהוא הרגיש שהוא קנה את הניגון ופדה אותו מהגויים. משם מגיע השם של הניגון "אלף" זה אחד עשרה באידיש ושם המטבע "דרייער" . ר' אשר מיהר לליובאוויטש לתת את הניגון מתנה ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ולנגן את זה לפניו, הרבי הרש"ב מאוד אהב את הניגון ובסיום הניגון אמר לר' אשר שלא מספיק לקנות את הניגון בכסף אלא צריך לבצע שינוי בניגון. נסע ר' אשר לחסיד [[ר' אהרן חריטונוב]] שהיה בעל מנגן נפלא, ר' אהרן עשה שינוי בניגון ובפי החסידים עשה כנפיים לניגון והעלה אותו לקדושה.  [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שניגון זה מביע את השברון לב של חסיד (פארלוירנקייט) וגעגועיו לרבי. כששמע זאת ר' [[אהרן חריטונוב]] ([[משה חריטונוב]]), מלחין הניגון, הוא הגיב בדמעות: רבי, ראה כמה פנימיות וכוחות הנפש עלה לי ניגון זה{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ו]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 34.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] שאמר בשם [[אדמו"ר מהר"ש]], שניגוני חב"ד, אחד מהשנים; או שהם באים מחב"ד, או שהם מגלים חב"ד. על ניגון זה אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] שהוא מגלה חב"ד.{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ו]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 35.}}


==ביצועים לניגון==
ניגון זה הוא ניגון נ"ט ב[[ספר הניגונים]].
*ב[[י' שבט]] [[תשפ"ד]] מקהלת הפנסאים יחד עם ר' [[שמחה פרידמן]],הביצוע לווה בסיפורו של הניגון ויצר תהודה רבה.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 11: שורה 9:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/11-02-Reb-Asher-Grossman-from-Nikolayev-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id =478 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140707/jewish/Reb-Oshers-Nigun.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 3#
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTJhbmh6SER2LU0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=478 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
 
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגונים מניקולייב]]
[[קטגוריה:ניגוני ר' אהרון חריטונוב]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)