עריכת הדף "חתימה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{לעריכה}} | ||
[[קובץ:חתימה3.png|ממוזער|חתימת ידו הקדושה של הרבי]] | [[קובץ:חתימה3.png|ממוזער|חתימת ידו הקדושה של הרבי]] | ||
[[קובץ:חתימה ר זושא.jpg|ממוזער|חתימתו של רבי [[זושא מאניפולי]]]] | [[קובץ:חתימה ר זושא.jpg|ממוזער|חתימתו של רבי [[זושא מאניפולי]]]] | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
הכתובה היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת הארמית. | הכתובה היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת הארמית. | ||
הכתובה חייבת להיות חתומה | הכתובה חייבת להיות חתומה ע"י שני עדים, ובלי חתימתם הכתובה פסולה. | ||
===שנים שלוו בשטר אחד=== | ===שנים שלוו בשטר אחד=== | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===דיני חתימה בגט=== | ===דיני חתימה בגט=== | ||
ישנה האם צריך שהעדים יחתמו בגוף השטר והגט או שצריך שיראו את מסירת השטר לצד השני,{{הערה|כנאמר במשנה בגיטין פו ע"א}} , שלדעת ר"א "אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר וגובה מנכסים משועבדים, שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם". בגמרא שם נפסק כר"א, ונחלקו האמוראים אם הלכה כמותו רק בגיטין או גם בשטרות, ובעקבות כך נחלקו גם הראשונים כיצד לפסוק. | ישנה האם צריך שהעדים יחתמו בגוף השטר והגט או שצריך שיראו את מסירת השטר לצד השני, {{הערה|כנאמר במשנה בגיטין פו ע"א}} , שלדעת ר"א "אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר וגובה מנכסים משועבדים, שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם". בגמרא שם נפסק כר"א, ונחלקו האמוראים אם הלכה כמותו רק בגיטין או גם בשטרות, ובעקבות כך נחלקו גם הראשונים כיצד לפסוק. | ||
===מכירת חמץ=== | ===מכירת חמץ=== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
יהודי שיש ברשותו חמץ, חייב לבער אותו לפני פסח, ואסור שישאר אפילו מעט ממנו ברשותו. מכירתו לגוי יכולה לפתור את הבעיה, שהרי בכך החמץ אינו עוד ברשותו של היהודי, ועל הגוי לא חל איסור זה. | יהודי שיש ברשותו חמץ, חייב לבער אותו לפני פסח, ואסור שישאר אפילו מעט ממנו ברשותו. מכירתו לגוי יכולה לפתור את הבעיה, שהרי בכך החמץ אינו עוד ברשותו של היהודי, ועל הגוי לא חל איסור זה. | ||
המכירת חמץ צריכה להתבצע | המכירת חמץ צריכה להתבצע ע"י חתימה על שטר. | ||
האדמו"ר הזקן, בעל התניא, חידש שבכל מכירה חייב להיות יהודי נוסף, 'ערב קבלן', המקבל עליו אחריות שהגוי ישלם את כל שוויו של החמץ. זאת, לפי שיש ראשונים הסוברים, שאם המוכר אין לו כסף, לא תועיל המכירה כששילם הגוי הקונה רק מקדמה והיתרה נשארת עליו כחוב. ורבים מכל תפוצות ישראל נהגו כדבריו. | האדמו"ר הזקן, בעל התניא, חידש שבכל מכירה חייב להיות יהודי נוסף, 'ערב קבלן', המקבל עליו אחריות שהגוי ישלם את כל שוויו של החמץ. זאת, לפי שיש ראשונים הסוברים, שאם המוכר אין לו כסף, לא תועיל המכירה כששילם הגוי הקונה רק מקדמה והיתרה נשארת עליו כחוב. ורבים מכל תפוצות ישראל נהגו כדבריו. | ||