עריכת הדף "סעודת הודאה"

{{עריכה|נושא=יהדות|כל הערך=כן|יש לתקן לסגנון אנציקלופדי}}
'''מנהג סעודת הודאה להשם''' (או '''מנהג סעודת הודיה''') הוא מנהג שנהגו בו שכל איש או אשה שניצלו מסכנה כגון תאונת דרכים או מפיגוע או מחולי מסוכן או יום הולדת המנהג לעשות סעודת הודיה בה הוא מודה להשם על הנס שגמלו והצילו מן הפורענות טעם המנהג כדי לתת '''הודאה לבורא''' שתרגומה ופירושה '''הכרת הטוב לבורא''' והיא הערך העליון ביותר ביהדות ובתורת משה.
סעודה זו, יש לה דין של סעודת מצווה, ולכן ראוי לנהוג בה ככל [[סעודת מצווה]], ולכתחילה לאכול בה לחם.
לדעת הפוסקים אם יש אפשרות שיהיה מנין בסעודה מה טוב אך זה לא חובה.
המנהג ב[[מוצאי יום כיפור]] בפרט ב[[יהדות ג'רבא]] שהיה מחוז המלא ועיר מליאה בכהנים לעשות סעודה גדולה הנקראת [[יום שמחת כהן]] או [[יום שמחת כהנים]]{{הערה|ב[[מסכת יומא]] ב[[משנה]], תיארו [[חז"ל]] את מנהג [[כהן גדול|הכהן הגדול]] בתום [[עבודת יום הכיפורים]]: {{ציטוטון|ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש|{{ויקיטקסט|משנה יומא ז ד|פרק ז', משנה ד'}}}} [[יום שמחת כהן]] שנחגג בקרב עדות ישראל מבוסס על פרשנות המקבלת את התיאור "[[יום טוב]]" כפשוטו – יום שלם שנוהגים בו כעין חג.}} לעשות סעודת הודיה על סיום הצום ועל מחילת העונות ואסמכתא לכך ממנהגי הכהן הגדול שהיה עושה במוצאי כיפור סעודה ויום טוב לחביריו בצאתו בשלום מן הקודש והמקדש כמובא ב[[מסכת יומא]].

==במשנת ותורת [[חסידות חב"ד]]==
{{להשלים|נושא=יהדות}}במשנת ותורת חב"ד נפוץ מאוד מנהג סעודת הודיה על נס פרטי שנעשה לחסידים וכן נסים שנעשו לאדמו"רי חב"ד{{הערה|כמו [[נס ההצלה]] של [[הריי"צ|הרבי הריי"צ]] וכמו [[י"ט בכסלו]]}}.

==מהות הסעודה==
עיקר הסעודה זה לא האוכל, אלא השירים והתשבחות להקב”ה על הטובות שעושה עמנו תמיד. ולכן נוהגים לומר פסוקי הודיה, כנשמת כל חי, מזמור לתודה וכמובן דברי תורה.

==המקור להודאה להשם==
ההודאה להשם היא מידה טובה ויקרה ומקורה '''כי כל המצוות וההלכות הרבות ביהדות טעמם כדי להכיר טובה ולהודות לבורא''' כפי שכותב [[הרמב"ן]] בפירושו לתורה (שמות יג, טז); "ולפיכך אמרו (אבות פ"ב מ"א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - שכולן חמודות וחביבות מאוד ש'''בכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו''' וכוונת כל המצות ש'''נאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו''' והיא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין אל עליון חפץ בתחתונים '''מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו''' וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו '''ויודו לאל שבראם''' והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו".

==במשנת רבותינו נשיאנו==
כאשר אדמו"ר הזקן יצא מהמאסר, כתב אגרת הקודש קטונתי, ובשיחות הרבי מבואר הקשר בין האגרת לדיוק הנוסח בברכת 'ארבעה '''חייבים''' להודות', שבברכה זו אדם 'מקטין' את עצמו ומדגיש את העובדה שמצד עצמו אינו ראוי לניסים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/104/index.htm שיחת י"ב תמוז תשכ"א סעיף ח].}}.

כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|השתחרר ממעצרו בקאסטרמה]], המתין עד שבת כדי לברך ברכת הגומל{{הערה|בטעם הדבר שהמתין כיון שחיכה עד ש'יזחור לבוריו', ראו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/102/134.htm שיחה י' שבט תשכ"ג]. לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 149 הערה 9. רשימת ט"ז תמוז תש"ב (חוברת לא עמוד 13.}} לאחר התפילה ערך התוועדות וסעודת הודאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/10/14/173.htm שבת פרשת פנחס ט"ז תמוז].}}, במהלכה גם אמר מאמר בו ביאר את המשמעות הרוחנית ב'ארבעה צריכים להודות'{{הערה|1=מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. קפח, א ואילך. סה"מ תרפ"ז ע' ריא ואילך. ריז ואילך.}}. המקורות לכך; ראה, נדה דף אל, א, טוש"ע ונ"כ או"ח סימן רי"ט ס"ט, לוח ברכה"נ פי"ב הי"ג, סדר ברכה"נ פי"ג ס"ז, וראה שו"ת אדה"ז סו"ס כח{{הערה|"דמקרי נס בלשון בני אדם"}}, פסק"ת סרי"ח ס"י אופן ו. שו"ע או"ח{{הערה|סימן ריט במג"א סעיף קטן א}} וראה שערי תשובה שם, קצות השלחן{{הערה|סימן סה סעיף ב}}.

== הערות שוליים ==