ק"ב ניצוצין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ק"ב ניצוצים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ק"ב ניצוצין דתוהו הוא מושג מתורת הקבלה המוזכר במקומות מועטים בתורת החסידות, העוסק בניצוצות של עולם התהו שנפלו בשבירת הכלים ואינם מתבררים בדרך הרגיל על ידי עבודת השם הרגילה, אלא העלאתם היא על ידי הצדיקים דווקא.

עניינם ומספרם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורת הקבלה מבוארים שני ענינים בק"ב ניצוצות אלו, אחד באופן של מילוי, ואחד באופן של אחוריים.

ק"ב דמילוי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר מחשבים רק את המילוי של אותיות שם הוי' של שמות שם ע"ב, שם ס"ג ושם מ"ה, מגיעים למספר ק"ב:

  • שם ע"ב - (י)וד (ה)י (ו)יו (ה)י = וד-י-יו-י = 46
  • שם ס"ג - (י)וד (ה)י (ו)או (ה)י = וד-י-או-י = 37
  • שם מ"ה - (י)וד (ה)א (ו)או (ה)א = וד-א-או-א = 19

בפרי עץ חיים מבואר[1], שניצוצות אלו הם בחינת הדינים היוצאים לחיצונים, וזהו הרמז בדברי המשנה במסכת שבת[2] "קיטע יוצא בקב שלו".


בתורת החסידות מובא בנוגע לענין זה, שהמילוי של האותיות, הוא המכוון העיקרי שבהם, והמשכה של ק"ב ניצוצות אלו נמשך דווקא לבחינת המלכות (שהיא כנגד השם הרביעי, שם ב"נ) שמקבלת את המילוי של השמות שמעליה, וזהו 'קב טהור' ועל בחינת קב זה נאמר "רוצה אשה בקב ... מט' ופרישות"[3].

ק"ב דאחוריים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקליפות נאחזות ומקבלות חיות מהקדושה בבחינת אחוריים. ואחד האופנים בחישוב האותיות בנוטריקון על פי תורה, הוא מילוי דאחוריים, כלומר שלוקחים בכל מילה את האות הראשונה שהיא בבחינת ה'ראש' וה'פנים', ומחשבים אחריה שוב את האות עם זאת שאחריה, ואחרי זה את שניהם עם האותיות שאחריהם, עד סוף המילה.

כך לדוגמא, בשם ע"ב שהוא יו"ד - ה"י - וי"ו - ה"י:

  • יו"ד (3)
  • יו"ד - ה"י (5)
  • יו"ד - ה"י - וי"ו (8)
  • יו"ד - ה"י - וי"ו - ה"י (10)
  • 3+5+8+10=26

כשסופרים את כל האותיות יחד (מספר האותיות, לא הגימטריא שלהם), שם ע"ב כולל 26 אותיות בבחינת אחוריים.

בדומה לכך בשם ס"ג:

  • יו"ד (3)
  • יו"ד - ה"י (5)
  • יו"ד - ה"י - וא"ו (8)
  • יו"ד - ה"י - וא"ו - ה"י (10)
  • 3+5+8+10=26

בדומה לכך בשם מ"ה:

  • יו"ד (3)
  • יו"ד - ה"א (5)
  • יו"ד - ה"א - וא"ו (8)
  • יו"ד - ה"א - וא"ו - ה"א (10)
  • 3+5+8+10=26

ואילו שם ב"נ הוא 25 אותיות בלבד:

  • יו"ד (3)
  • יו"ד - ה"ה (5)
  • יו"ד - ה"ה - ו"ו (7)
  • יו"ד - ה"ה - ו"ו - ה"ה (9)
  • 3+5+7+9=24

בסך הכל: 26+26+26+24=102, כמספר ק"ב.

ניצוצות אלו, שנפלו בשבירת הכלים מעולם התוהו, הם בחינת "קב חרובין", מלשון חורבן, של המלכים מעולם התוהו ("לפני מלוך מלך לבני ישראל"), שנפלו למטה[4].

התוכן של ק"ב ניצוצות אלו רמוז גם בפעולת גוף האדם 'מבשרי אחזה אלוקה' בהוצאת הפסולת שנקרא בלשון הקודש בשם 'צואה' בגימטריא ק"ב, הרומז לק"ב ניצוצין דתהו שאינם יכולים להיתקן, ונדחים לחוץ ל'בית הכסא' שהוא בגימטריא של המלך הראשון ממלכי אדום, 'בלע בן בעור (מהעיר) דנהבה', שבהיותו הראשון - כולל את כל המלכים דתהו[5], וכן מקום הפסולת שהוא 'בית הכסא' הוא הלעומת זה של 'בית א-להים'[6].

התוכן של ירידת השפע בבחינת אחור, רמוז גם בתוכן המילולי של 'קב', שהוא דפוס רגל שחוקק ומניח ראש השוק בתוכו ובאמצעותו יכול להימשך ולהגביה, ואף שהקב עצמו הוא דומם ואינו מעצמיות גוף האדם ואין בו חיות - באמצעות הוא נמשך ומתגלה. בדומה לכך גם ברוחניות, כדי שהשפע ירד לחיצוניות העולם בחינם, בלא קיום תורה ומצוות, הוא באמצעות הקב, וזהו הרמז בביאור הפנימי בדברי המשנה "קיטע יוצא בקב שלו"[7].

תיקון ק"ב ניצוצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף שבכללות בעבודת ה' הרגילה לא מתקנים ניצוצות אלו, זוהי עבודת הצדיק המתקן אותם, והדבר רמוז בגימטריא של התיבת 'צדיק' (204), שעולה פעמיים ק"ב הניצוצות, ק"ב ניצוצות שבבחינת פנים וק"ב הניצוצות שבבחינת אחור.

כפי שהירידה רמוזה בשמו של המלך הראשון, 'בלע בן בעור', כך גם התיקון רמוז בשמו של המלך האחרון משמונת המלכים, המלך 'הדר' שמורה על שלימות התיקון, והוא בגימטריא 'הצדיק'[8].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שער חג המצות פרק ז'.
  2. סה, ב.
  3. עץ חיים שער יט פרק ג. אור התורה פרשת שלח סוף עמוד תקיב ואילך.
  4. עץ חיים שער יט פרק ג. עץ חיים שער אנ"ך. מאמר הפסיעות לר' חיים ויטאל (נדפס בסוף הספר חסד לאברהם).
  5. ובפרטיות, שמו הפרטי בלע, הוא גם בגימטריא 'צואה'.
  6. לקוטי לוי יצחק חלק ג' עמוד י'.
  7. אור התורה ענינים עמוד כז. אור התורה נ"ך עמוד שפו. ילקוט לוי יצחק על התורה חלק א' סימן יב. רלט.
  8. תורת לוי יצחק, חידושים וביאורים בש"ס עמוד שכא.