הירשל ציג

הצדיק ר' צבי (כונה הירשל דער מילכיקער (=החלבן) או הירשל ציג (=עז); ה'ת"כ בערך^[1] - אלול תקכ"א) היה צדיק נסתר שחי בזמן הבעש"ט.

אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה שמש באחד הבתי כנסיות בברודי.

נשא את הצדקנית רחל לאה בת ר' דניאל המקלף^[2] ופייגא דוואשא.

לאחר פטירתה - בערך בשנת תס"ח^[3] - באה אליו בחלום ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה בצדקה והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה.

בעקבות החלום קנה ארבעה עזים ואת חלבם היה מחלק לחולים וליולדות לרפאם ולחזקם.

אנשי העיר כשהיו רואים אותו, אחדים מהם היו אומרים - בעקיצה - "הירשל, טראג געזונד"^[4]. ואחדים היו קוראים אותו בשמו: "הירשל ציג, טראג געזונד". ולכולם ענה בברכה: "געזונד זאלט איר זיין"^[5].

בערך בשנת תע"ח^[6] פגש אותו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת הצדיקים הנסתרים שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם.

בתקופה זו למד איתו ר' בנימין ביינש הנגר בברודי שנמנה גם על הצדיקים הנסתרים. לאחר משך זמן נעשה גדול בתורה והתעכב בעירו עוד כחמש שנים, ונתעלה בתורה בקדושה ובחסידות.

לאחר כחמש שנים, על פי הוראה מן השמים, עזב את ברודי והתיישב באניפולי. בתפילותיו ובסגולותיו ריפא מאות ואלפים במשך כשלשים ושלוש שנים.

נפטר בגיל מאה בחודש אלול תקכ"א בעיר אוסטרופולי, ושם מנוחתו כבוד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' עוזיאל
בנו, ר' גדלי'

למדו בישיבות בבראדי והתפרנסו אצל קרובי אמם.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר המאמרים תש"ט עמ' 94–97.

הערות שוליים

^ בספר המאמרים תש"ט עמ' 96 כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש כבן מאה שנה".
^ קולף עורות.
^ עשר שנים קודם ביאת הבעש"ט לבראדי.
^ = תשא משאך לבריאות.
^ = תהיו בריאים.
^ כשהיה הבעש"ט בן עשרים.

[1] בספר המאמרים תש"ט עמ' 96 כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש כבן מאה שנה".

[2] קולף עורות.

[3] עשר שנים קודם ביאת הבעש"ט לבראדי.

[:0-4] = תשא משאך לבריאות.

[5] = תהיו בריאים.

[6] כשהיה הבעש"ט בן עשרים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]