פוקח עורים
הקונטרס פוקח עורים הוא קונטרס הדרכה לבעל תשובה, שנכתב על ידי אדמו"ר האמצעי בשפה האידיש. הוא הראשון מספרי אדמו"ר האמצעי שיצא לאור בדפוס. בהוצאות הקונטרס הבאות, תורגם ללשון הקודש על ידי החסיד ר' שמואל דובער מבוריסוב שאף כתב עליו ביאור, וכן הודפסו בו פרקים נוספים שלא הודפסו בחיי אדמו"ר האמצעי.
תוכן הקונטרס[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר עוסק בהדרכה מעשית לבעל תשובה בהנהגתו. באגרת קדשו על הספר, כותב אדמו"ר הריי"צ כי "נושא ותוכן עשרים ושמונת הפרקים של הספר פוקח עורים הוא פרטי, כעין ליקוט מאיזה מקומות דספר דרך חיים – חלק שלישי משער התשובה והתפילה"[1].
באותה אגרת מספר אדמו"ר הריי"צ באריכות את סיפורו של בעל התשובה ר' שלמה לייב, שהחסיד ר' יוסף מבשינקוביץ עסק בקירובו ליהדות, לאחר שהפך לעגלון בהוראה מיוחדת של אדמו"ר הזקן במיוחד כדי שיתגלגל הדבר ויחזיר את ר' שלמה לייב בתשובה. לפי פרטי הסיפור, מסביר אדמו"ר הריי"צ שמסתבר שעבורו כתב אדמו"ר האמצעי את הקונטרס פוקח עורים, וזו גם הסיבה לכתיבת הקונטרס בשפה המדוברת אז - אידיש[2].
בספר בהוצאותיו הראשונות היו כ"ח פרקים. אדמו"ר הריי"צ מציין באגרתו שיש עמו בכתובים עוד י"ב פרקים שכתב אדמו"ר האמצעי ולא נדפסו, מכיון שאז כבר נדפס הספר דרך חיים. פרקים אלו יצאו לאור לראשונה בקובץ התמים והודפסו בתור חלק שני לספר, מהוצאת ה'ת"ש ואילך.
הוצאות הקונטרס[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקונטרס נדפס לראשונה בשנת תקע"ז, והוא הראשון מספרי אדמו"ר האמצעי שיצא לאור בדפוס. לאחר מכן נדפס עוד כשלושים פעמים[3].
בקובץ התמים יצא לאור לראשונה תרגום הספר ללשון הקודש מאת החסיד ר' שמואל דובער מבוריסוב, עם ביאורו, וכן פרקי חלקו השני של הספר.
הקונטרס יצא לאור בשנת ת"ש ע"י אגו"ח העולמית, וע"י הוצאת ספרים קה"ת בשנית: תש"ג (סניף שנחאי), תש"ח (סניף מינכען), תשט"ו (סניף ברוקלין), תשל"ג (סניף כפר חב"ד), תשל"ו (סניף ברוקלין), תשל"ח (סניף כפר חב"ד).
בשנת תנש"א, נכלל הקונטרס בתוך הספר "מאמרי אדמו"ר האמצעי - קונטרסים" שיצא לאור בסדרת מאמרי אדמו"ר האמצעי[4]. בהוצאה זו נכללו מכתב אדמו"ר הריי"צ על הספר, שני החלקים באידיש, תרגום החלק הראשון ללה"ק וביאורו מהרשד"ם, וכן מקורות, הערות ופקסימיליות.
בשנת תשפ"ג, יצא לאור על ידי הוצאת קה"ת בברוקלין את הקונטרס במהדורה חדשה (ע"פ הוצאת תנש"א, שנדפסה בספר "מאמרי אדמו"ר האמצעי - קונטרסים", עם כמה תיקונים).
אודות הקונטרס[עריכה | עריכת קוד מקור]
באגרת קודש לבחור שהתלונן "שאינו מתרגש מלימודו ומתפילותיו", השיב הרבי שעליו ללמוד בקונטרס פוקח עורים "שנעתק גם כן ללשון הקדש והוא לאדמו"ר האמצעי בנו של כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, שבטח נמצא אצל ההנהלה דישיבת תומכי תמימים בברונא ויראה שם כמה סיבות מפני מה גופו ונפשו הבהמית אין מתרגשים מהלימוד והתפילה ובידו לתקנם"[5].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קונטרס פוקח עורים בדפוס שקלוב, תקצ"ג
- הקונטרס בהוצאה חדשה בתוך מאמרי אדמו"ר האמצעי - קונטרסים, ע' תמז ואילך
- הקונטרס בפורמט טקסט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' תעז ואילך.
- ↑ בלשון קדשו של אדמו"ר הריי"צ: "המעיין בספר פוקח עורים יראה שנושא הענין סובב הולך בתקוני תשובה פרטי' דשכרות והמסתעף מזה, וזה מתאים לסיבת ירידתו ונפילתו – לא עלינו – של הבעל תשובה המסופר בסיפור הזה". "נודע ברור אשר הספר פוקח עורים הוא הספר הראשון של הוד כ"ק רבינו האמצעי שבא בדפוס, וגם זמן זה מתאים לזמנו של הבעל תשובה ר' שלמה ליב המסופר בסיפור האמור".
- ↑ ראה קונטרס פוקח עורים (קה"ת, תשפ"ג) ע' 81 ואילך.
- ↑ עם הערות ומ"מ הבאים בשולי הגליון, ע"י הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי.
- ↑ אגרות קודש חלק ח', אגרת ב'רמו.