סידור קרבן מנחה
המונח "סידור קרבן מנחה" מפנה לכאן. לערך העוסק בקרבן בבית המקדש, ראו קרבן מנחה.
סידור קרבן מנחה הוא שם גנרי לסידור ייעודי לנשים, הכולל תרגום התפילות לשפת האידיש, תחינות דינים ומנהגים הקשורים לנשים.
בעבר היה מנהג פשוט להעניק את הסידור כמתנה לכלה קודם החתונה, והרבי הזכיר מנהג זה מספר פעמים, ואף עודד את השימוש בספר (או בספרים בסגנון דומה, המלקטים תפילות דינים ומנהגים באופן ייעודי לנשים).
אודות הסידור ומהדורותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשל העובדה שבשנים עברו נשים לא ידעו היטב את לשון הקודש, נוצר צורך ליצור סידור מיוחד עבורן בתרגום לשפה המדוברת על מנת שיוכלו להבין את מילות התפילה, ובשל כך החלו מדפיסים שונים להדפיס סידורים עם תרגום עממי לאידיש.
סידורים אלו יצאו לאור תחת השם 'קרבן מנחה' בעשרות מהדורות במקומות שונים ברחבי אירופה, כשכל אחד מהמדפיסים מדפיס את הסידור עם תרגומים מעט שונים, ועם הוספות שונות, במטרה שהסידור יהיה שימושי יותר עבור הנשים, ובכך יזכה לתפוצה רחבה יותר ויכניס רווחים רבים יותר.
לצד תרגום התפילות עצמן, התווספו ברבים מהסידורים תחינות שונות, דינים ומנהגים הקשורים לנשים, דוגמת דיני כשרות ומליחה, דיני טהרה, ודיני הדלקת נרות שבת, ועוד.
היו אף מהדורות שונות ששילבו סיפורי מעשיות ומשלים, דוגמת משלי המגיד מדובנא, ועוד.
המהדורה המוקדמת ביותר הידועה כיום, היא סדר קרבן מנחה בנוסח אשכנז שהודפס באמסטרדם בשנת תפ"ה (1725). הסידור הובא לבית הדפוס על ידי ר' אהרון בן שבתאי, והוא חובר על ידי ר' חיים בר ר' גומפל אלט שול, בדפוס שלמה בן יוסף פרופס.
בדומה לסידורים שנדפסו תחת השם 'קרבן מנחה' הודפסו סידורים נוספים עם מטרה זהה אך שמות שונים, דוגמת הסידור 'תפלת יעקב' שהודפס בוילנא בשנת תר"מ, שככל הנראה היה הסידור הראשון לנשים בנוסח האריז"ל.
בשנת תרנ"ז הודפס לראשונה מהדורה של הסידור על פי נוסח האריז"ל כפי שתיקן אדמו"ר הזקן, בדפוס האלמנה והאחים ראם, אליו צורף גם קונטרס פוקח עוורים של אדמו"ר האמצעי, והוספות אחרות.
מאז השואה לא הודפס סידור קרבן מנחה בנוסח האריז"ל במהדורות חדשות, ובשנת תשס"ט יצאה לאור מהדורה חדשה של הסידור (מהדורת צילום) על ידי בית ההוצאה לאור 'שי למורא (בית הוצאה לאור)'.
בשנת תש"ע יצא לאור על ידי 'שי למורא' סידור נוסף בשם 'קרבן מנחה', שהוא למעשה יצירה חדשה, כאשר הסידור המיועד לנשים הוקלד מחדש ובמקום תרגום לאידיש, מופיע לצד מילות התפילה פירושו של הרב ויינפלד בשפה שווה לכל הנפש, ובסופו - קונטרס הלכות דינים ומנהגים לנשים שנערך על ידו, על פי הספרים קיצור שולחן ערוך, מסגרת השולחן, אמירה לבית יעקב, קיצור דיני טהרה, וטהרה כהלכה.
שם הסידור[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם מספר הסברים מדוע הסידור הנפוץ לנשים קיבל את השם 'קרבן מנחה':
- על שם ראשי התיבות של הדינים שנלקטו כהוספה לסידור: מליחה, נידה, חלה, הדלקת הנר.
- מכיון שהתפילות העיקריות שנשים היו נוהגות להתפלל במלואן היו תפילת מנחה, שהיא תפילה קצרה.
- כיון שסידור זה ניתן כ'מנחה' (מתנה) לכלה קודם הנישואין.
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזכרונות רבותינו נשיאינו מופיעים מספר אזכורים לכך שהסידור היה בשימוש תדיר אצל נשות רבותינו נשיאינו ובנות המשפחה.
בארכיון ספריית אגודת חסידי חב"ד קיים סידור קרבן מנחה שהודפס בשנת תרס"ז והיה בשימושה של הרבנית שטערנא שרה, ואף מופיעה עליו חתימתה.
בשנת תשי"ז במכתב כללי לסניפי אגודות נשי ובנות חב"ד הציע הרבי את הספר כקביעות לימוד לנשים בדינים הנצרכים להן, ואף כתב שבסניפים שאין את הספר בנמצא, ישלחו להן[1].
בשנת תשמ"ב הזכיר הרבי את הספר בקשר למבצע בית מלא ספרים[2], שבעבר היה נהוג שלכל אשה היה סידור כזה באופן של "חוק ולא יעבור!", כיון שבסידור זה ישנם מלבד התפילות גם דינים השייכים לנשים (אלא שבימינו לאו דווקא באמצעות סידור זה, שכתוב בז'רגון (=ניב אידי עתיק) שנשים בימינו כבר לא מכירות, אלא באמצעות ספרים וחוברות בשפה שהן יכולות להבין, בלשון הקודש וכיו"ב).
בה' טבת תשמ"ח במלאות שנה לניצחון במשפט הספרים דיבר עורר הרבי על רכישת ספרים בקשר ליום זה, והזכיר שוב את הסידור 'קרבן מנחה' כחלק מהספרים המיועדים במיוחד לנשים, עם הדינים המיוחדים להן וכו'[3]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- [opensiddur.org/compilations/liturgical/siddurim/kol-bo/siddur-korban-minhah-1897/ סידור קרבן מנחה נוסח האריז"ל הוצאת שי למורא תשס"ט]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק טו עמוד תכ.
- ↑ שיחת ט"ו תמוז תשמ"ב, התוועדויות חלק ד' עמוד 1878.
- ↑ שבת פרשת ויגש ה' טבת תשמ"ח.