2,628
עריכות
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
בהיותו בן חמש הביאו אביו ל[[ליובאוויטש]] ל[[הרבי הרש"ב]], הרבי אמר לו אז כי "כמו שלחרבו של פרעה לא הי' שליטה ב[[משה רבינו]]. כך יהי' אצלך, ששום חרב לא ישלוט בך". בתור בחור למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], והי' מקורב מאד לרבי הרש"ב שאל שלחו לכמה שליחויות, ביניהם שליחות מיוחדת לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]]. התחתן לאשתו מרת רייזל. | בהיותו בן חמש הביאו אביו ל[[ליובאוויטש]] ל[[הרבי הרש"ב]], הרבי אמר לו אז כי "כמו שלחרבו של פרעה לא הי' שליטה ב[[משה רבינו]]. כך יהי' אצלך, ששום חרב לא ישלוט בך". בתור בחור למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], והי' מקורב מאד לרבי הרש"ב שאל שלחו לכמה שליחויות, ביניהם שליחות מיוחדת לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר]]. התחתן לאשתו מרת רייזל. | ||
בליל ערב [[יום כיפור]] שנת [[תרצ"ו]] לקחו אותו למאסר ב[[רוסטוב]], שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על לימוד התורה עם ילדים ופתיחת "חדרים" לעשר שנים עבודת פרך בסביר. אבל גם שם המשיך לעמוד במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות ועמד בקנאות שלא יגיעו בזקנו ובבפיאות ראשו שלא פעם אחת הי' זה כמעט על חשבון חייו. פעם בפסח כשלא קיבל את ה[[מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה לא הכניס מאומה לתוך פיו במשך כל ימי חג ה[[פסח]] למרות שהי' זה סכנת נפשות ממש. שם בסיביר הי' מניח [[תפילין]] ולימד [[תורה]] ליהודים אחרים שגם הם גלו לשם, שם עמד בעקשנותו המופלאה שלא לחלל [[שבת]] בלי להסתכל על העונשים שהי' נענש בגלל זה, ושם אף דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולניה]] שנפטר שם. | בליל ערב [[יום כיפור]] שנת [[תרצ"ו]] לקחו אותו למאסר ב[[רוסטוב]], שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על לימוד התורה עם ילדים ופתיחת "חדרים" לעשר שנים עבודת פרך בסביר. אבל גם שם המשיך לעמוד במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות ועמד בקנאות שלא יגיעו בזקנו ובבפיאות ראשו שלא פעם אחת הי' זה כמעט על חשבון חייו. פעם בפסח כשלא קיבל את ה[[מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה לא הכניס מאומה לתוך פיו במשך כל ימי חג ה[[פסח]] למרות שהי' זה סכנת נפשות ממש. שם בסיביר הי' מניח [[תפילין]] ולימד [[תורה]] ליהודים אחרים שגם הם גלו לשם, שם עמד בעקשנותו המופלאה שלא לחלל [[שבת]] בלי להסתכל על העונשים שהי' נענש בגלל זה, ושם אף דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולניה]] שנפטר שם. |