33,627
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 45: | שורה 45: | ||
בשנת [[תרפ"ה]] הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד? ענה ר' שמחה "כן הגעתי ללנינגראד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגראד לרבי או לרבי ללנינגראד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים{{הערת שוליים|אחד מהם הוא פירט ואמר:. אם בא לרבי הרי הוא פטור מן הסוכה, ואם בא ללנינגראד חייב. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.}}. | בשנת [[תרפ"ה]] הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד? ענה ר' שמחה "כן הגעתי ללנינגראד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגראד לרבי או לרבי ללנינגראד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים{{הערת שוליים|אחד מהם הוא פירט ואמר:. אם בא לרבי הרי הוא פטור מן הסוכה, ואם בא ללנינגראד חייב. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.}}. | ||
הרגצ'ובר ב[[לנינגרד]] למד חברותא עם הרב מנחם מענדל גולומבוביץ שהיה [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
===הקשר עם הרבי=== | ===הקשר עם הרבי=== | ||
בשנת [[תרפ"ב]] כשהרבי היה כבן עשרים שנה, היה מבקר רבות אצל הרב רוזין והיה משוחח איתו בדברי תורה. בהמשך אף נתן לו הרב רזין [[הסמכה לרבנות]]. הם היו גם בקשרי מכתבים{{הערת שוליים|אמו של הרבי העידה שהתכתבות זו החלה כשהרבי היה בגיל שש עשרה או שבע עשרה.}}. גם לאחר שהרבי הגיע לניו יורק הם המשיכו את קר המכתבים{{הערת שוליים|בחוברת "לב לדעת", גליון 1 ([[ניסן]] [[תש"נ]]) ע' 4. שם מסופר שתקופה ארוכה הסתיר הרבי את עובדת ההתכתבות ולשם כך היה מוציא את הדואר בעצמו, עד שפעם לא חש בטוב ונודע הדבר. לעומת זאת, בקונטרס "עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש" ע' קס"ה, מאת הרב [[שלום דובער לוין]], הספרן ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], הוא כותב שבאחד ממכתבי הרבי אל הרב רוזין חתם הרבי בשם "מ. גוראריה" והוא כתב לרבי "לא נתברר אצלנו טעם העלמת השם והכתובת, אם הוא כדי להעלים מעין הצנזורה, או שהוא כדי להעלים מבני הבית את דבר ההתכתבות עם הגאון מרוגאצ'וב". בתשובה על כך אישר הרבי את האפשרות הראשונה (העלמה מהצנזורה) ועל ההאפשרות השניה (העלמה מהמשפחה) כתב: "?! אין לזה שחר כלל - כפשוט".}}. | בשנת [[תרפ"ב]] כשהרבי היה כבן עשרים שנה, היה מבקר רבות אצל הרב רוזין והיה משוחח איתו בדברי תורה. בהמשך אף נתן לו הרב רזין [[הסמכה לרבנות]]. הם היו גם בקשרי מכתבים{{הערת שוליים|אמו של הרבי העידה שהתכתבות זו החלה כשהרבי היה בגיל שש עשרה או שבע עשרה.}}. גם לאחר שהרבי הגיע לניו יורק הם המשיכו את קר המכתבים{{הערת שוליים|בחוברת "לב לדעת", גליון 1 ([[ניסן]] [[תש"נ]]) ע' 4. שם מסופר שתקופה ארוכה הסתיר הרבי את עובדת ההתכתבות ולשם כך היה מוציא את הדואר בעצמו, עד שפעם לא חש בטוב ונודע הדבר. לעומת זאת, בקונטרס "עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש" ע' קס"ה, מאת הרב [[שלום דובער לוין]], הספרן ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], הוא כותב שבאחד ממכתבי הרבי אל הרב רוזין חתם הרבי בשם "מ. גוראריה" והוא כתב לרבי "לא נתברר אצלנו טעם העלמת השם והכתובת, אם הוא כדי להעלים מעין הצנזורה, או שהוא כדי להעלים מבני הבית את דבר ההתכתבות עם הגאון מרוגאצ'וב". בתשובה על כך אישר הרבי את האפשרות הראשונה (העלמה מהצנזורה) ועל ההאפשרות השניה (העלמה מהמשפחה) כתב: "?! אין לזה שחר כלל - כפשוט".}}. | ||
באגרת מיום [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ה]]{{הערת שוליים|הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'תשנט.}} עונה הרב למכתב של הרב רוזין ובין היתר דנים בעניין 'נקב בבהמה' שנרפאה על ידי רופא שהרב רוזין טען שאינה כשרה. מביא הרבי יותר מארבעים מקורות מה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], להוכיח שהטריפה חוזרת להכשירה. במכתב מיום [[כ"ב בשבט]] [[תרפ"ח]] כותב הרבי מכתב תורני נוסף הפותח במילים: {{ציטוטון|כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א}}. יומיים לאחר מכן, ביום [[כ"ד בשבט]] התקבלה תשובה ארוכה מהרב רוזין. | באגרת מיום [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ה]]{{הערת שוליים|הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'תשנט.}} עונה הרב למכתב של הרב רוזין ובין היתר דנים בעניין 'נקב בבהמה' שנרפאה על ידי רופא שהרב רוזין טען שאינה כשרה. מביא הרבי יותר מארבעים מקורות מה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], להוכיח שהטריפה חוזרת להכשירה. במכתב מיום [[כ"ב בשבט]] [[תרפ"ח]] כותב הרבי מכתב תורני נוסף הפותח במילים: {{ציטוטון|כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א}}. יומיים לאחר מכן, ביום [[כ"ד בשבט]] התקבלה תשובה ארוכה מהרב רוזין. |